ערבים – הבדלי גרסאות

טרם בואו של הנביא [[מוחמד]], היו תושבי [[חצי האי ערב]] [[עובדי אלילים]], [[נוצרים]] ו[[יהודים]]. התקופה שלפני מוחמד נקראת בספרות האיסלמית: "תקופת הבערות" - "ה[[קדם-אסלאם|ג'אהיליה]]" בערבית. בתקופה זו היו תושבי חצי האי ערב מחולקים לשבטים הצפוניים והשבטים הדרומיים. המסורת השבטית טענה כי אנשי הצפון הם צאצאיו של [[ישמעאל]] בעוד אנשי הדרום הם צאצאיו של דמות אגדית בשם קחטאן {{מקור}}קח'טאן, כאשר יש מי שמציע שקחטאן הוא יקטן בן עבר התנ"כי<ref>{{צ-ספר|מחבר=יהודה אליצור ויהודה קיל|שם=אטלס דעת מקרא|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הוצאת מוסד הרב קוק|שנת הוצאה=תשס"ז|עמ=58-59|פרק=ד. מימי בראשית עד ימי אברהם|סדרה=דעת מקרא|קישור=https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?156391&}}</ref>. ב[[חצי האי ערב]], חיו שבטים נודדים ([[בדואים]]) ושבטים קבועים. השבטים הקבועים גרו בערים או ב[[נווה מדבר|נאות מדבר]] ועסקו ב[[חקלאות]] או [[מסחר]]. בניגוד אליהם, השבטים הנודדים עסקו בליווי שיירות שעברו בחצי האי. בהמשך היו גם קבוצות ערביות אשר [[נוצרים|התנצרו]] (ראו: [[ערבים נוצרים]]).