פרה-פיגורציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תרנגולהודו (שיחה | תרומות) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים, \1דווקא\2, \1ידיים, תאור\1 |
||
שורה 1:
{{מחפש מקורות}}
'''פרה-פיגורציה''' או '''טיפולוגיה''' היא שיטת פרשנות [[הרמנויטיקה|הרמנויטית]] לסיפורי ה[[תנ"ך]]. תפיסתה הבסיסית של השיטה היא בראיית התנ"ך, המכונה ב[[נצרות]] כ"[[הברית הישנה|ברית הישנה]]", ואת סיפוריו כמכילים [[רמז מטרים|רמזים מקדימים]] לסיפורי "[[הברית החדשה]]". לפי גירסתה הקיצונית של
את ביטוייה המוחשיים ביותר של שיטת פרשנות זו ניתן למצוא באמנות של [[אמנות נוצרית מוקדמת|התקופה הנוצרית המוקדמת]] [[אמנות ביזנטית|ובאמנות הביזנטית]]. בבואם לשאוב מתוך האמונה ה[[יהדות|יהודית]], השתמשו האמנים הביזנטים בדרך פרשנות ייחודית ל[[תנ"ך]], אשר כללה שימוש בסיפורים כדימויים באמנות, תוך הקבלה בין סיפורי התנ"ך לברית החדשה. סוג קריאה זה איפשר לאמנים ליצור קשת של משמעויות [[אלגוריה|אלגוריות]], המתבטאות הן בקריאה של כל תיאור סצנה וסצנה בנפרד, והן בפרשנות של מערך עיטורים נרחב יותר.
שורה 6:
כך, לדוגמה, תוכל [[עקדת יצחק]] להוות ייצוג ויזואלי המסמן עבור הצופים את צליבתו של [[ישו]], ואילו ביקור המלאכים אצל [[אברהם]], המבשרים על הולדת [[יצחק]], יהווה רמז מקדים לביקור [[שלושת המאגים]] הבאים להעריץ ולברך את [[ישו]].
[[קובץ:Rembrandt - Jacob Blessing the Children of Joseph - WGA19117.jpg|280px|ממוזער|יעקב מברך את בני יוסף, ציור מאת [[רמברנדט]], 1656. בתמונה נראים גם [[יוסף]] ואשתו [[אסנת|אסנת בת פוטיפרע]].]]
[[יעקב]] [[ברכת יעקב|המברך את נכדיו]] מנשה ואפרים, משכל את ידיו משום שאפרים הצעיר הוא העתיד להיות הבכיר בין האחים. פרשנות פרה-פיגורטיבית לתמונה זו (כולל באמנות) מפרשת את שיכול
קריאה נוצרית בברית הישנה נוטה לפרשנות פרה-פיגורטיבית אפילו בכמה פסוקים הנוגעים להלכה. כך, מוצגת צליבתו של ישו הנוצרי כ[[קורבן פסח]]. משום כך מפורשים פסוקים הלכתיים מתורת משה הנוגעים לכללי הקרבת הקרבן כהתוויה פרה-פיגורטיבית לקרבן האולטימטיבי: צליבתו של ישו. לדוגמה: המקרא מזהיר "ועצם לא תשברו בו" והפרשנות הנוצרית מוצאת את הגשמתו המלאה של הפסוק הזה במקרהו המיוחד של ישו בכך שחרף צליבתו, לא שברו את שוקיו של הנצלב, וזאת בשונה מן הנהוג בדרך כלל בצליבה הרומית.
==מקבילות מדרשיות בין אירועים בברית הישנה והחדשה==
הקריאה הנוצרית והאגדה הנוצרית נוטה לעיתים לחבר יחדיו מוטיבים ואירועים מן הברית הישנה והחדשה.
כך למשל, בעקבות התיאור המקראי על העדפת מטהו הפורח של [[אהרן]] הכהן על המטות המתחרים של [[קורח]] ועדתו, מתארת אגדה נוצרית כיצד בחרה מרים, אמו-יולדתו של [[ישו]], לבוא בברית הנישואין
{{קצרמר|נצרות}}
|