ויקיפדיה

הזכות להליך הוגן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הינו כאוגד
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: ynet, לצורכי, ,, על ידי, ביטחו\1, \1כדי, ארצות הברית, נייטרלי, מסוי\1, בג"ץ\1, חויב
שורה 1:
'''הזכות להליך הוגן''' (ב[[אנגלית]]: '''Due process''') היא זכות טבעית, המוענקת לכל אדם באשר הוא אדם, מרגע היוולדו ועד יום מותו. הזכות מוענקת לאדם ללא קשר למוצא, לאום, דת, מין או השקפה. זוהי אחת מזכויות האדם הבסיסיות, המכתיבה כי בכל מקרה בו רשות שלטונית עושה שימוש בכוחה כלפי הפרט, עליה לקיים הליך הוגן שבאמצעותו תתברר ההצדקה לנקיטת אמצעים כנגדו והגבלת זכויותיו{{הערה|בג"צץ 7385/13 איתן נ' מדיניות הגירה ישראלית ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד, עמ' 112- 115 (2014)}}.
בין היתר, מטרתה של הזכות היא להבטיח שבמסגרת ההליך של העמדה לדין, מרגע שאדם נחשד בביצוע עבירה ועד תום ההליך המשפטי הפגיעה בזכויותיו תהיה מוצדקת ומידתית. זכות זו היא אחת מהעקרונות היסודיים שמנחים את [[הרשות השופטת]] בפעולתה.
 
== הזכות להליך הוגן במשפט הבינלאומי ==
 
המקורות הראשונים לקיומה של זכות זו פותחו כבר במאה ה-13, בה כתבי הזכויות של ה[[מגנה כרטה]] קבעו כי יש לקבוע עונש הוגן על נאשם, להרשיע על בסיס עדויות ולהעניק משפט צדק. בארה"בבארצות הברית הזכות להליך הוגן מצויה ב[[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית|תיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]], שקובע כי "אף אדם... לא ישולל חיים, חירות או רכוש, ללא הליך נאות של משפט".{{הערה|Fifth Amendment to the United States Constitution}} תיקון זה הוא למעשה הסכמה למגילת הזכויות המצויה במגנה כרטא והחלתה על הממשל הפדרלי ואזרחי ארצות הברית. בשנת 1957 זיכה בית המשפט העליון אדם בשם ג'ון ווטקינס מעבירה של ביזוי הקונגרס בהתבסס על התיקון החמישי לחוקה. בעניין זה, נמנעה ממנו הזכות להליך הוגן על פי התיקון החמישי, מאחר שלא היה מודע להשלכות סירובו להשיב על שאלות הקונגרס{{הערה|Watkins v. US;: 354 U.S. 178 (1957 }}.
 
זכות זו אף מעוגנת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם, מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח. ההכרזה אומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948. בין זכויות האדם היסודיות, קובעת ההצהרה כי כולם שווים בפני החוק וכולם זכאים להגנה שווה מפני אפליה. יתרה מכך, הזכות להליך הוגן קובעת כי כל אדם זכאי למשפט הוגן, פומבי ובלתי תלוי של בית דין. בנוסף, מעוגנים בהצהרה זו: עקרון החפות עד אשר הוכחה אשמה ועקרון קיום ההליך לפי דין{{הערה|ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם סעיפים 7, 10, 11. (1948)}}.
שורה 16:
=== עקרון החפות מפשע ===
 
במסגרת הזכות להליך הוגן, המשפט הפלילי מחוייבמחויב בהקפדה על זכויותיהם של החשודים והנאשמים. החוק הפלילי מגן על הציבור כולו מפני פגיעה של יחידים, והמדינה עומדת נגד הפרט, המגן על חירותו. עקרון היסוד הוא שבני אדם נחשבים חפים מפשע כל עוד לא הוכיחה המדינה בבית המשפט את אשמתם מעל לכל ספק סביר, ויש לנהוג בהם בהתאם לכך.
 
=== ניטרליותנייטרליות ופומביות הדיון ===
 
כל אדם זכאי שעניינו יידון בפני בית משפט מוסמך, בלתי תלוי וחסר פניות. שופט לא ידון בעניין שלגביו יש לו אינטרס אישי או נגיעה אישית, או אם קיים חשש מבוסס לשיפוט לא הוגן בשל העדפה או דעה קדומה.{{הערה|הזכות להליך הוגן, האגודה לזכויות האזרח בישראל, 2004, https://www.acri.org.il/he/31}} לפי סעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה וסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט, ברירת המחדל היא כי בית המשפט ינהל את הדיון באופן פומבי ויאפשר למי שחפץ בכך להיחשף לפרטיו ואף להיכנס אל אולם בית המשפט ולצפות בהליך.{{הערה|עיקרון פומביות הדיון חל על כל בתי המשפט, לרבות בתי הדין הפועלים מכוח חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963}} יודגש כי פומביות הדיון מוגבלת לעיתים על ידי שימוש בדלתיים סגורות, במידה שתוכן המשפט עוסק בענייני ביטחון המדינה, יחסי אישות, קטינים או חשש לפגיעה בקורבן העבירה או בנאשם עצמו. הגבלה זו מהווה בפני עצמה ביטוי לקיומו של ההליך ההוגן.
שורה 28:
=== הזכות לייצוג ===
 
הזכות לייצוג משפטי היא נגזרת של הזכות להליך הוגן, שהיא כלל בסיסי בחשיבה המשפטית והחברתית.{{הערה|ע"פ 7335/05 הסנגוריה הציבורית, מחוז נצרת נ' מדינת ישראל ואח' , פ"ד ס(2) 346, עמ' 358}} כל אדם שהוא נאשם, עצור או חשוד, זכאי להיות מיוצג על- ידי עורך דין בהליך פלילי המתנהל נגדו. כדי להבטיח את קיום הזכות, נוסדה הסנגוריה הציבורית שמטרתה ליצור שוויון מסוים בין אזרחי המדינה מבחינת יכולתם לקבל ייצוג משפטי נאות, באופן כזה שמעמד כלכלי לא יהווה חסם משמעותי בדרך אל הצדק (זכות זו מעוגנת בסעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית).{{הערה|חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, ס' 18}}
 
החוקר והפרופסור להיסטוריה [[:en:Satish_Chandra|סאטיש צ'נדרה]] טוען כי הזכות לסיוע משפטי היא הראשונה בהיררכיית הזכויות האוניברסליות שכן, היא שמעניקה את הממד התפעולי ליתר זכויות האדם המוכרות. נראה כי הזכות לשוויון היא קנה המידה לכלל הזכויות והגנה עליה מתחייבת, ללא הבדל הנוגע לדת, מין, גזע ושפה, כך שכאשר מדובר בחוסר יכולת להגן על הזכות לשוויון, הזכות לסיוע משפטי היא המספקת את הכלי או המכשיר להגנתה. השיח בזכויות האדם יהפוך חסר משמעות אם לא תסופק הזכות לסיוע משפטי לכל אדם, בכדיכדי לאפשר לו גישה לצדק במקרה של הפרת זכויותיו השונות <ref>Chandra S. (2014).  Legal Aid as A Fundamental Human Right. ''Vidhigya: [null The Journal of Legal Awareness]''. ''vol 9 no 1,'' 23-27.</ref>.
 
=== חיסיון מפני הפללה עצמית ===
שורה 38:
=== הליך על פי דין ===
 
עיקרון ליבה נוסף, הוא קיומו של ההליך המשפטי על פי דין, ולא באופן רטקואקטיבי. בסיס לעיקרון זה ניתן למצוא במשפט העברי בספר התלמוד, בו נקבע כי "אין עונשין אלא אם מזהירין".{{הערה|מ' זילברג, כך דרכו של תלמוד (תשכ"ד) עמ' 95-94 (מתוך ע"פ 6420/10 קלאודיו סלסנר נ' מדינת ישראל, עמ' (8-10) (2011).}} במשפט הפלילי, מיושמת הלכה זו כך שלא ניתן לייחס עבירה לאדם ולהענישו, אלא אם הוגדר כך במפורש בחוק.{{הערה|חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס'1}} בנוסף, ביטוי זה, מחייב שפיטה עתידית ולא ניתן להעמיד לדין אדם על מעשה שביצע טרם שינוי הדין. החלת הדין החדש לא תחול רטרואקטיבית.{{הערה|בג"צץ 1618/97 סצ'י נ' עריית תל אביב פ"ד נב(2) 542, עמ' 554-558 (1998)}}
 
=== האיסור על [[סיכון כפול]] ===
שורה 48:
 
=== הקשרים נוספים ===
בעניין רוזנשטיין{{הערה|ע"פ 05\4596 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד ס(3) 353, עמ' 370 (2005)}} נקבע כי במקרים של דרישה לקיום דיני הסגרה בין מדינות, יש להבטיח למי שהסגרתו מתבקשת, קיומו של הליך משפטי הוגן במדינה המבקשת. ביטוי פסיקתי נוסף לזכות, ניכר בעניין צמח,{{הערה|בג"צץ 6005/95 צמח נ. שר הבטחוןהביטחון פד"י נ"ג 5 ע' 241 (1996)}} בו נקבע כי אין לאפשר מעצר מנהלי ממושך יותר מהמותר בדין האזרחי. הזכות להליך הוגן היא זכות יסוד, בייחוד בהליך הפלילי.
 
== הגבלות על הזכות ==
 
על אף חשיבות הזכות והביטויים הרבים לה במשפט הישראלי, אין היא עומדת כזכות אבסולוטית וישנם חריגים אשר מגבילים את תחולתה במקרים מסויימיםמסוימים. חריג נפוץ הוא המעצר המנהלי, שהוא כלי בידי מערכת הביטחון להביא אדם למעצר ללא משפט וללא אישום, וזאת לפי הטענה כי בידיו כוונה או יכולת לסכן את ביטחון המדינה. השימוש במעצר מנהלי נעשה לרוב לצרכילצורכי חקירות. השימוש במעצרים מנהליים מעוגן במשפט הישראלי.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 2}} במשפט הישראלי יש למעצר המנהלי תוקף כחלק מסמכויות החירום של הממשלה בחוק סמכויות שעת חירום. לפיכך, כל עוד הכרזת מצב החירום בישראל תישאר כפי שהיא, ניתן יהיה לבצע מעצרים מנהליים לפי הקריטקריונים הנקבעו בחוק.{{הערה|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, ס' 3-4}} מעצרים מנהליים זוכים לביקורת רבה בקרב ארגוני זכויות האדם, ונתונים הם אף לביקורת שיפוטית. בתוך כך, עתירות רבות מוגשות לבג"ץ על רקע מעצרים מסוג זה, ואלו נבחנים כל מקרה לגופו.
==ראו גם==
* [[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית]]
שורה 70:
== קישורים חיצוניים ==
* סאסא-חבש, ל'., [https://www.idi.org.il/articles/9670 "האם הזכות להליך הוגן עומדת לחשודים בעבירות ביטחון?"], המכון הישראלי לדמוקרטיה
* סנג'רו, ב'., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3862400,00.html "הליך משפטי הוגן? לא בישראל".], YNETynet, דעות
* [http://www.acri.org.il/he/31 הזכות להליך הוגן], באתר [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]]
* אמנון רייכמן, [http://www.huka.gov.il/wiki/material/data/H13-02-2005_11-19-00_raichman.rtf הזכות להליך הוגן], [[10 בפברואר]] [[2005]] {{DOC}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הזכות_להליך_הוגן"