רון בן ישי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ש"מ במקום ש"פ
שורה 33:
בשנת [[1978]] מונה לשליח העיתון "[[ידיעות אחרונות]]" ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] ובשנת [[1981]] חזר לשמש ככתב צבאי של הטלוויזיה הישראלית, תפקיד שאותו מילא גם בזמן [[מלחמת לבנון הראשונה]]. בין השנים [[1983]]–[[1985]] כיהן כמפקד [[גלי צה"ל]], ולאחר מכן מונה לפרשן לענייני ביטחון ולכתב למשימות מיוחדות של "ידיעות אחרונות", ובין השאר היה שליח העיתון בוושינגטון בשנים [[1992]]–[[1993]]. במקביל שימש ככתב של השבועון "[[טיים מגזין|טיים]]" וככתב לאירועים ביטחוניים בינלאומיים של הערוץ הראשון, שבו גם ערך, יחד עם [[רם עברון]], את תוכנית הראיונות "[[זה הזמן (תוכנית טלוויזיה, הטלוויזיה הישראלית)|זה הזמן]]". בשנת 1993 ערך תוכנית תחקירים בשם "[[רשת חוקרת]]" ב[[ערוץ 2]]. בשנת [[1995]] חזר להיות הפרשן לענייני ביטחון של "ידיעות אחרונות" ובמקביל כתב השבועון "[[טיים מגזין]]". במשך שנה אחת, מאמצע 1995 עד אמצע [[1996]] שימש כעורך האחרון של העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", ששמו שונה ל"[[דבר ראשון (עיתון)|דבר ראשון]]", בניסיון (שלא צלח) להצילו.
 
בשנת [[2003]] התמודד על תפקיד מנהל הערוץ הראשון מול [[יוני בן מנחם]], אך לא זכה בתפקיד{{הערה|{{וואלה!|[[ענת באלינט]]|אמנון נדב הסיר מועמדותו לניהול ערוץ 1|399698|12 ביוני 2003}}}}. בשנת [[2004]] מונה ל[[יועץ תקשורת]] ל[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[משה קצב]]. עשר שנים מאוחר יותר תאשים אורלי רביבו, א' מבית הנשיא, את רוןבן ישי כי ידע על מעשי האונס אך העלים עין במודע מהנעשה בלשכת הנשיא. ביולי [[2005]] עזב את תפקידו כיועץ הנשיא, על מנת להשתלב בסיקור [[ההתנתקות]]. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], כותב בן ישי באתר [[ynet]].
 
רון בן ישי הוא בעל [[תואר ראשון]] ב[[כלכלה]] וב[[גאוגרפיה]] מטעם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ומרצה ל[[תקשורת]] ו[[עיתונות]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]].