ג'ון קרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 41:
}}
}}
'''ג'ון פורבס קרי''' (ב[[אנגלית]]: '''John Forbes Kerry''';{{כ}} נולד ב-[[11 בדצמבר]] [[1943]]) הוא [[פוליטיקאי]] [[אמריקאי]] שכיהן כ[[מזכיר המדינה]] ה-58 של ארצות הברית בממשלו של ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[ברק אובמה]]. הוא כיהן כ[[סגן מושל (ארצות הברית)|סגן מושל]] מדינת [[מסצ'וסטס]] תחת המושל [[מייקל דוקאקיס]] ([[1983]]–[[1985]]), וכן כ[[הסנאט של ארצות הברית|סנאטור]] מטעם מסצ'וסטס בשנים 1985 - [[2013]]. בין שנות שירותו בסנאט שימש כיושב ראש ועדת יחסי החוץ.
 
קרי היה מועמד [[המפלגה הדמוקרטית]] ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004|בחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2004]] אך הפסיד לנשיא [[ג'ורג' ווקר בוש]] במירוץ צמוד, עם 35 [[חבר האלקטורים|אלקטורים]] פחות. לאחר [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012|בחירתו המחודשת]] ב-[[2012]], מינה הנשיא [[ברק אובמה]] את קרי לרשת את [[הילרי קלינטון]] כמזכיר המדינה, ומינויו אושר בסנאט בינואר [[2013]] ברוב של 94–3. הוא נכנס לתפקידו בפברואר באותה שנה.
 
== ראשית חייו ==
קרי נולד ב[[אורורה (קולורדו)|אורורה]] שב[[קולורדו]] לריצ'רד קרי ורוזמרי לבית פורבס, וגדל במשפחה [[נצרות קתולית|קתולית]]. רק כשהגיע לגיל 60 נודע לו לראשונה על יהדותה של משפחת אביו.{{הערה|http://www.nytimes.com/2004/05/16/us/kerry-s-grandfather-left-judaism-behind-in-europe.html?_r=0}}{{הערה|http://www.haaretz.co.il/misc/1.859519}}. יש לו שתי אחיות ואח אחד, ש[[גיור|התגייר]] לאחר נישואיו ליהודייה. סבו וסבתו מצד אביו, פריץ ואידה כהן, היו יהודים ילידי העיירה בניש ב[[צ'כיה]] (אז חלק מ[[הקיסרות האוסטרו-הונגרית|אוסטרו-הונגריה]]). ב-[[1896]] עברו בני הזוג ל[[וינה|ווינה]], ובשנת [[1900]] החליטו לשנות את שמם לפרדריק ואידה קרי על מנת להסתיר את שורשיהם היהודיים. בשנת [[1901]] [[התנצרות|המירו רשמית סביו את דתם לנצרות קתולית]].{{הערה|[http://www.nytimes.com/2004/05/16/us/kerry-s-grandfather-left-judaism-behind-in-europe.html?_r=0 Kerry's Grandfather Left Judaism Behind in Europe]{{ש}}[http://www.haaretz.co.il/misc/1.859519 המועמד לנשיאות ארצות הברית ג'ון קרי גילה: סבי יהודי]}}. אביו של קרי נולד כעשור לאחר מכן וכך גדל כנוצרי. ב-[[1905]] היגרו לארצות הברית. הסב התאבד ב-1921 עקב הסתבכות עסקית.
 
לידתו התרחשה בבית חולים צבאי בדנוור, שם שהה אביו ריצ'רד, ששירת כ[[טייס ניסוי]] בחיל האוויר, לשם החלמה מ[[דלקת ריאות]], אך עד מהרה המשפחה חזרה למסצ'וסטס. אביו הפך ל[[עורך דין]], ולאחר המלחמה ל[[דיפלומט]], והמשפחה נדדה רבות. אמו רוזמרי הייתה בת למשפחת פורבס המיוחסת, לה היסטוריה ענפה ב[[מסצ'וסטס]].
שורה 53:
 
=== מלחמת וייטנאם ===
עם סיום לימודיו, התגייס בפברואר [[1966]] ל[[צי ארצות הברית|צי האמריקאי]],{{הערה|{{הארץ|חמי שלו|ג'ון קרי: אוהד ישראל, מתנגד למדיניותה|1.1891255|22 בדצמבר 2012}}}}, הוסמך כ[[קצין]] בדרגת [[סגן]] ונשלח ל[[וייטנאם|ווייטנאם]] בסוף [[1967]], שם שירת לסירוגין עד [[1969]], כמפקד [[ספינת סיור]]. קרי פיקד על סיורי [[נהר]]ות באזורים שהיו בשליטת ה[[וייטקונג|ווייטקונג]].{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|פרשת המרמרה תגרום להגברת הפיקוח החיצוני על צה"ל ועל השב"כ|1.2213407|10 בינואר 2014}}}}. במהלך שירותו בצבא עוטר קרי על אומץ ליבו בעיטור [[כוכב הכסף]] ו[[כוכב הארד]], וכן עוטר ב[[לב הארגמן]] שלוש פעמים על פציעה בעת קרב.{{הערה|{{הארץ||התמונה שלא צולמה|1.946859|18 בפברואר 2004}}}}{{הערה|{{נענע10|ליאור קורן|אני ג'ון קרי|154332|1 בנובמבר 2004||news}}}}. עם זאת, ניצנים להתנגדותו למלחמה, שהחלו עוד בתחילתה, לא השתנו – כפי שניכר ממכתבים ששלח למקורביו בארצות הברית.
 
לאחר פציעתו השלישית במלחמה, הוחזר קרי להמשך השירות בארצות הברית, אך מוין מחדש בתפקיד עורפי. בחירתו המועדפת הייתה לשרת בצבא כעוזר לדרג הצבאי הבכיר בבסיס חיל הים ב[[ברוקלין]].{{הערה|{{mako|שי לוי|מביבי ועד פוטין: המנהיגים הכי קרביים בעולם|72b3e6f54828d31006|pzm-magazine|21 במרץ 2013}}}}.
 
מיד לאחר נישואיו ב-[[1971]] החל את פעילותו הציבורית נגד המלחמה, והיה מראשי ארגון חיילים משוחררים נגד המלחמה.{{הערה|{{הארץ|נתן גוטמן, מאת, ואשינגטון|האף-בי-איי עקב אחרי ג'ון קרי בשנות ה-70'|1.953869|22 במרץ 2004}}}}. הוא התפרסם בעדות שנתן בפני ועדה של [[הסנאט של ארצות הברית|הסנאט]] בה תיאר עדויות שהארגון אסף מווטרנים על זוועות מלחמה אותם ביצעו. הוא היה ממארגני ה[[הפגנה]] בה וטרנים השליכו את ה[[מדליות ועיטורים|מדליות]] שבהן עוטרו מול בניין [[הקפיטול]] ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]].{{הערה|{{הארץ|נתן גוטמן|בוש וקרי שוב מחליפים האשמות על העבר הצבאי של היריב|1.962049|28 באפריל 2004}}}}. במהלך פעילותו זו זכה לתשומת לב של התקשורת, וב[[ריאיון]] בתוכנית "[[60 דקות]]" אף נשאל האם הוא חושב אי פעם להיות [[נשיא ארצות הברית]]. על פעילותו של קרי נגד מלחמת וייטנאם נמתחה גם ביקורת קשה. נטען{{מקור}} כי הביא עדויות לא מוכחות וכי השמיץ שלא בצדק את צבא ארצות הברית, וכן ספג ביקורת מבוגרי מלחמה.
 
== קריירה פוליטית ==
שורה 67:
במהלך כהונתו הארוכה קרי לא בלט ביוזמות חקיקה. רקורד ההצבעות שלו נחשב [[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאלי]] ("ליברלי" ב[[עגה]] אמריקנית). בין השאר הצביע נגד היציאה ל[[מלחמת המפרץ]].
 
בשיאו של המירוץ הדיפלומטי של קרי כמזכיר המדינה, במהלכו ביקר לעיתים תכופות ב[[ישראל]] וב[[אירופה]] וטיפול בנושא [[תוכנית הגרעין האיראנית]], התיישב האחרון לראיון שנערך בראשית [[2014]] עם הרשת [[CNN]], והבהיר באופן חד משמעי כי אין בכוונתו לרוץ פעם נוספת לנשיאות ארצות הברית, והזכיר באותה נשימה כי הוא נשלח למלא את תפקידו על ידי הנשיא [[ברק אובמה]] למען שירות האומה האמריקאית, וכך הוא מתכוון לעשות ולשמש כמזכיר המדינה עד סיום הקדנציה. באותה עת גם הזכיר כי מחלקת המדינה היא תחנתו האחרונה בחייו הפוליטיים, ושבכוונתו לפרוש מהם בעת סיום כהונתו.{{הערה|[http://politicalticker.blogs.cnn.com/2014/02/05/cnn-exclusive-john-kerry-a-no-for-2016/ CNN exclusive: John Kerry a 'no' for 2016, F Febuary 5 2014], CNN}}.
 
=== המירוץ לנשיאות ===
שורה 74:
בשנת 2003 הכריז על מועמדותו לנשיאות ארצות הברית. בתחילה היה המועמד המוביל לקראת [[הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית 2004|הבחירות המקדימות]]. הוא הדגיש את ניסיונו הצבאי הקרבי, בייחוד לאור חוסר הניסיון הצבאי הן של המועמדים הדמוקרטיים האחרים (למעט הגנרל [[וסלי קלארק]]) והן של [[ג'ורג' ווקר בוש|בוש]]. עם התחזקותו של [[הווארד דין]] החלה מועמדותו להיחלש. בתקופה זו, בה ה[[מלחמת עיראק|מלחמה בעיראק]] הגיעה לשפל בפופולריות שלה, פגעו בו העובדה שהצביע בסנאט בעד הענקת יד חופשית לג'ורג' בוש (הבן) לצאת למלחמה, והתפתלויותיו בניסיון להסביר את הצבעתו זו.
 
אולם בימים האחרונים לפני הבחירות הראשונות ב[[איווה]] הוא שב במפתיע להוביל את המירוץ, בין השאר בזכות ותיק מלחמה שאת חייו הציל קרי בווייטנאם, ושנרתם עתה למען מסע הבחירות שלו. קרי זכה באיווה ב-38% מהקולות, כשאחריו [[ג'ון אדוארדס]] עם 32% והווארד דין עם 18%. ניצחון זה נתן תנופה אדירה למסע הבחירות שלו, שכבר נראה אבוד ימים ספורים לפני כן.{{הערה|1={{הארץ|נתן גוטמן|ניצחונו של קרי באיווה טילטל את המירוץ|1.940196|20 בינואר 2004}}.}}. בעזרת התנופה מאיווה זכה בבחירות המקדימות ב[[ניו המפשייר]] עם 39% מהקולות, לפני דין עם 26%. מאז ניצח בבחירות המוקדמות בכל ה[[מדינות ארצות הברית|מדינות]] למעט [[דרום קרוליינה]], בה ניצח ג'ון אדוארדס, [[אוקלהומה]] בה ניצח וסלי קלארק, ו[[ורמונט]] בה זכה הווארד דין. ב"סופר טיוסדיי" ב־[[2 במרץ]] זכה למעשה במועמדות המפלגה הדמוקרטית, אחרי שניצח בתשע מתוך עשר המדינות בהן נערכו בחירות ביום זה, דבר שגרם לג'ון אדוארדס לפרוש מהמירוץ.
 
קרי בחר את אדוארדס כמועמד למשרת סגן הנשיא, ויחד הם התמודדו מול ג'ורג' בוש ו[[דיק צ'ייני]]. הסתבכותו של בוש בעיראק עמדה לו לרועץ, ונראה היה שגם דעותיו השמרניות בנושאים שונים, בהם מחקר ב[[תאי גזע עובריים]], יפגעו בו בקלפי. מערכת הבחירות כללה השמצות אישיות, ועלה נושא מלחמת וייטנאם בה שירת קרי, וממנה בוש התחמק (לדבריהם של מבקריו). כנגד קרי נטען{{מקור}} כי אף על פי שהשתתף במלחמת וייטנאם, הרי בפעילותו אחריה השמיץ את הלוחמים האמריקאים בפשעי מלחמה, ובכך מכר את חבריו לנשק בעבור רווח פוליטי. במסגרת המסע שניהלו נגדו, הפיצו מתנגדיו [[שערוריית תמונת קרי-פונדה|תמונה מזויפת]] שבה נראה קרי יחד עם פעילת השלום [[ג'יין פונדה]] בעצרת מחאה נגד מלחמת וייטנאם. קרי הפסיד במערכה, על אף שזכה למספר קולות רב מאוד, מספר שתיים עד אותה עת בהיסטוריה של מערכות בחירות לנשיאות ארצות הברית. בוש, עם כ-62 מיליון קולות, בהפרש של 3 מיליון קולות מקרי, נבחר לכהונה שנייה בבית הלבן.
שורה 82:
===מזכיר המדינה===
[[קובץ:Supreme_Court_Justice_Kagan_Swears_in_Secretary_Kerry_(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ג'ון קרי מושבע לתפקיד [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] בידי שופטת [[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]] [[אלנה קייגן]]]]
ב-[[21 בדצמבר]] [[2012]] הודיע [[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] כי בכוונתו להביא למינויו של קרי ל[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]].{{הערה|{{הארץ|[[AP]]|אובמה מינה את ג'ון קרי לשר החוץ של ארה"ב|1.1891159|21 בדצמבר 2012}}.}}. וב-[[29 בינואר]] [[2013]] אישר הסנאט את מינויו של קרי. קרי נכנס לתפקיד ב-[[1 בפברואר]] 2013. מכניסת קרי לתפקיד, דאג לקדם בראש ובראשונה את המשא ומתן בין [[ישראל]] לפלסטינים. קרי אף ביקר באזור פעמים רבות והפעיל לחץ כלפי [[ירושלים]] ו[[רמאללה]] לחזור לשולחן המשא ומתן. בתחילה היה נראה שהלחץ מניב פירות, וב-[[19 ביולי]] 2013 הכריז על חידוש המשא ומתן בין הצדדים לאחר שלוש שנות קיפאון, אך לבסוף המשא ומתן לא הצליח ונפסק באפריל [[2014]].{{הערה|{{mako|עמית ולדמן ומתן חצרוני|מתקווה לכישלון: כך קרס המשא ומתן עם הפלסטינים|b40fe78900ea541004|news-military/israel|29 באפריל 2014}}}}.
 
במהלך [[המתקפה הכימית בע'וטה]] באוגוסט [[2013]], קידם קרי מהלך צבאי נגד משטרו של [[בשאר אל-אסד]], נוכח "שימוש אכזרי ובוטה בנשק כימי" שנעשה על ידי השלטנות הסורים.{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/2013/08/31/world/middleeast/john-kerry-syria.html?_r=0&pagewanted=all Kerry Becomes Chief Advocate for U.S. Attack], New York Times, August 2013}}. במסיבת עיתונאים שנערכה ב-26 באוגוסט ציין קרי כי אין בכלל ספק שמתקפה כימית "בלתי נסלחת" התרחשה ב-21 באוגוסט וכי הממשל האמריקאי סבור שמשטר אסד ביצע את המתקפה.{{הערה|[http://www.washingtonpost.com/world/national-security/transcript-secretary-of-state-john-kerrys-remarks-on-alleged-syria-chemical-attack/2013/08/26/40b0b4ea-0e8b-11e3-bdf6-e4fc677d94a1_story.html Transcript: Secretary of State John Kerry’s remarks on alleged Syria chemical attack], Washington Post, 26 August 2013}}. בהמשך הוביל יחד עם שר החוץ הרוסי [[סרגיי לברוב]] את [[פירוק הנשק הכימי בסוריה]].
 
בספטמבר 2013 נפגש קרי עם שר החוץ ה[[איראן|איראני]] [[מוחמד זריף]] בעת כינוס מעצמות ה-P5+1 (חמשת החברות הקבועת ב[[מועצת הביטחון]] יחד עם [[גרמניה]]), זו הייתה הפגישה הישירה בין הדרגים הגבוהים ביותר של שתי המדינות זה שש שנים, והיא הפכה אותו למזכיר המדינה הראשון שנפגש עם עמיתו האיראני מאז [[המהפכה האיראנית]].{{הערה|[http://news.yahoo.com/diplomats-hail-iranian-attitude-nuke-talks-220409043.html Diplomats hail new Iranian attitude in nuke talks], Yahoo News, September 27 2013}}{{הערה|[http://news.yahoo.com/u-iran-voice-optimism-caution-rare-encounter-002840696.html U.S., Iran voice optimism and caution after rare encounter], Yahoo News, September 27 2013}}. קרי נכח והשתתף ב[[הסכם הביניים בז'נבה על תוכנית הגרעין האיראנית|הסכם הביניים בז'נבה]] ו[[הסכמות לוזאן על תוכנית הגרעין האיראנית|הסכמות לוזאן]], ושימש מרכיב מרכזי בהשגת [[הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית]] ביולי [[2015]].
 
באפריל [[2015]] נפגש קרי עם שר החוץ ה[[קובה|קובני]] בוועידה שב[[פנמה]], וזוהי הפגישה הראשונה בין שרי החוץ של המדינות מאז [[1958]].{{הערה|[http://www.haaretz.com/news/world/1.651225 Obama, Castro speak by phone amid effort to restore ties], Haaretz, April 10 2015}}. ב-[[5 במאי]] 2015 היה ל[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] הראשון שביקר ב[[סומליה]].{{הערה|{{ynet|AP|לא יצא מהטרמינל: קרי נחת במפתיע בסומליה|4654031|5 במאי 2015}}}}.
 
עם חידוש [[יחסי ארצות הברית-קובה|היחסים הדיפלומטיים]] בין ארצות הברית ל[[קובה]] לאחר נתק של 54 שנה, שהוכרזו לראשונה על ידי הנשיא [[ברק אובמה]] בדצמבר [[2014]],{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין|היסטוריה: ארצות הברית וקובה משחררות מרגלים ויחלו בנירמול היחסים|4604883|17 בדצמבר 2014}}}}, השתתף ב-[[14 באוגוסט]] [[2015]] בטקס רשמי לפתיחת השגרירות האמריקאית ב[[הוואנה]].{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|לראשונה מזה 54 שנה: דגל ארה"ב הונף מעל השגרירות החדשה בהוואנה|1.2707928|14 באוגוסט 2015}}}}. ביקורו במדינה היה הראשון של מזכיר מדינה מאז [[1945]].{{הערה|{{ynet|יצחק בן חורין|אחרי 54 שנה: הדגל האמריקני הונף בקובה|4690806|14 באוגוסט 2015}}}}.
 
==== הסכסוך הישראלי-פלסטיני ====
ב-[[1 באפריל]] [[2010]] ביקר קרי ב[[סוריה]], ונועד במשך שלוש שעות עם הנשיא [[בשאר אל-אסד|בשאר אסאד]]. בסיום הישיבה הצהיר שסוריה מחויבת לשלום, שארצות הברית תסייע לסוריה ול[[טורקיה]], במלחמתה נגד [[חזבאללה]] ב[[לבנון]], והשלטון הפרסי ב[[איראן]].{{הערה|{{ynet|רועי נחמיאס|ג'ון קרי נפגש עם אסד: "סוריה מחויבת לשלום"|3870874|1 באפריל 2010}}}}.
 
[[קובץ:Secretary Kerry, Israeli Justice Minister Livni, and Palestinian Chief Negotiator Erekat Address Reporters (Pic 3).jpg|375px|שמאל|ממוזער|250px|מזכיר המדינה ג'ון קרי עם נציגי הצדדים למשא ומתן, [[סאיב עריקאת]] ו[[ציפי לבני]], 30 ביולי 2013]]
בשנת [[2011]], כמו מרבית המועמדים לתפקידים בכירים בארצות הברית, הכריז גם קרי על תמיכתו ב[[ישראל]] ובתהליך השלום ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. הוא תמך ב[[מפת הדרכים]] של הנשיא בוש, אך ביקר את חוסר פעילותו של הממשל כדי לקדם אותה.
 
קרי ביקר את [[הווארד דין]] על התבטאותו כי ארצות הברית אינה צריכה לקחת צד ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי־פלסטיני]]. ערב הבחירות המקדימות במדינת [[ניו המפשייר]], אמר באספת בחירות כי הרחבת ה[[התנחלות|התנחלויות]] תהיה שגיאה, וכי יש לחזק את [[הרשות הפלסטינית]] כדי שתוכל לעמוד מול ארגון ה[[חמאס]]. כמו כן, לדבריו אין בצד הפלסטיני "מי שיספק את הסחורה" בכל הנוגע למשא ומתן עם המדיני. הוא צידד בעמדת ישראל בקשר ל[[גדר ההפרדה]] ולאי־סמכות [[בית הדין הבינלאומי לצדק]] ב[[האג]] לדון בנושא.{{הערה|{{כלכליסט||אובמה הכריז: ג'ון קרי הוא מזכיר המדינה הבא של ארה"ב|3591054|21 בדצמבר 2012}}}}.
 
ב-[[16 ביולי]] [[2013]] יצא קרי למסע ל[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], שבעקבותיו הכריז על מתווה לתוכנית שלום שארצות הברית תתמוך בה, המבטיחה שלום עם 22 מדינות ערב ועוד 32 מדינות [[מוסלמים|מוסלמיות]], עם יישום [[שתי מדינות לשני עמים|פתרון שתי המדינות]] על בסיס גבולות [[1967]] תוך חילופי שטחים הדדיים.{{הערה|{{וואלה!|[[אמיר תיבון]]|מתווה קרי: "ארה"ב תתחייב למו"מ על בסיס גבולות 67'"|2661874|18 ביולי 2013}}}}. בעקבות ההודעה בכירים ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] הסכימו לפתוח בתהליך שלום בתנאים אלו, ונטען כי בממשלת ישראל יש הסכמה עקרונית לכך.{{הערה|{{ynet||בכיר ישראלי לרויטרס: ישראל נעתרת לקרי, בסיס 67 ומדינה יהודית|4406784|18 ביולי 2013}}}}. הדברים הוכחשו, אך בכירים בימין הישראלי הודיעו שהם יפרשו מהממשלה אם ישראל תיכנס למשא ומתן על בסיס זה.{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|בנט והליכוד נגד נתניהו: לא נהיה שותפים לממשלה שתנהל משא ומתן על בסיס קווי 67'|1.2075765|19 ביולי 2013}}}}. [[המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014)|המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים]] החל רשמית ביולי באותה שנה, וקרי פעל באינטנסיביות לקידומו, עד שנפסק באפריל [[2014]].
 
ב-[[28 בדצמבר]] [[2016]], נאם את [[נאום ג'ון קרי בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני|נאום הסיכום של כהונתו]], ובו הציג את עקרונות הממשל לפתרון הסכסוך. לדבריו, על הסכם הקבע לכלול את היסודות הבאים: גבולות מוסכמים על בסיס [[הקו הירוק|קווי 1967]], [[ירושלים]] כבירת שתי המדינות, פתרון מציאותי ל[[בעיית הפליטים הפלסטינים]], שמירה על ביטחון ישראל, הכרה בישראל כ[[גישות למאפייניה של מדינת ישראל|מדינה יהודית]] וסיום ה[[כיבוש]].
שורה 110:
ב-[[1971]] נישא קרי לג'וליה תורן אחרי שש שנות זוגיות עמה, ונולדו להם שתי בנות. בני הזוג נפרדו ב-[[1982]], והתגרשו ב-[[1988]]. בשנת [[1992]], בעת השתתפותו ב"[[פסגת כדור הארץ]]" (Earth Summit) ב[[ריו דה ז'ניירו]], פגש את תרזה היינץ - בת של מתיישבים פורטוגזים ב[[מוזמביק]] ואלמנתו של [[ג'ון היינץ]], שהיה סנאטור רפובליקני והבעלים של אימפריית המזון "[[היינץ]]". הם נישאו בשנת [[1995]].
 
בעת כהונתו בסנאט היה קרי לסנאטור העשיר ביותר, ומימן חלק גדול מהוצאות הקמפיין שלו מכיסו הפרטי. באוקטובר [[2004]], טרם הבחירות לנשיאות, העריך המגזין [[פורבס]] כי אם ייבחר קרי לנשיאות, הוא יהיה לנשיא השלישי העשיר ביותר שנכח ב[[הבית הלבן|בית הלבן]], בהתאמה עם [[אינפלציה]].{{הערה|1={{cite news |first=Dan |last=Ackman |authorlink=Dan Ackman |title=Kerry Would Be Third-Richest U.S. President If Elected |url=http://www.forbes.com/2004/02/13/cx_da_0213kerry.html |work=Forbes|date=October 29, 2004}}}}. לפי הצהרתו מ-[[2011]], שווי נכסיו נעים בקנה מידה של 230 ל-320 מיליון דולר.
 
== קישורים חיצוניים ==