יוסף וכתונת הפסים המשגעת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
עריכה |
||
שורה 23:
|אתר אינטרנט=
}}
'''"יוסף וכתונת הפסים המשגעת"''' (ב[[אנגלית]]: '''''Joseph and the Amazing Technicolor Dreamcoat''''') הוא [[מחזמר]] [[תנ"ך|תנ"כי]], הראשון שנכתב בידי הצמד [[אנדרו לויד וובר]] ו[[טים רייס]].
סיפור המחזמר הוא [[סיפורי התנ"ך|סיפורו התנ"כי]] של [[יוסף]], בנו של [[יעקב]]. המחזמר הוצג לראשונה ב[[מרץ]] [[1968]] בפני [[תלמיד]]י [[בית ספר]], ועם השנים התרחב והתפתח עד שהפך לאחד ממחזות הזמר המצליחים והאהובים ביותר בכל הזמנים.
שורה 30:
המחזמר פותח ב[[כנען|ארץ כנען]], שם נמצאים [[יעקב]], ארבע נשותיו ו[[:קטגוריה:בני יעקב|שנים-עשר בניו]]. את [[יוסף]], נער מרשים ויפה, הוא אוהב יותר מכולם - יוסף הוא בנה של [[רחל אמנו|רחל]], אשתו האהובה ביותר של יעקב, שנפטרה. יעקב מכין עבור בנו האהוב כתונת פסים צבעונית ומשגעת, שמעוררת את קנאת אחד-עשר האחים האחרים.
מה שמרגיז את האחים עוד יותר, הוא נטייתו של יוסף לחלום [[חלום|חלומות]], ולספר אותם לאחיו. בחלומות אלו, מתגלה יוסף כאח הנישא מעל כולם, השליט עליהם. האחים מטקסים עצה ומחליטים, למחרת בבוקר, להיפטר מיוסף ולזרוק אותו לבור.
למחרת בבוקר, האחים משליכים את יוסף לבור. אך לפתע עוברת במקום שיירת [[ישמעאל]]ים בדרכם ל[[מצרים]]. האחים מחליטים למכור את יוסף ל[[עבד]] לישמעאלים. האחים מבצעים את העסקה, וקורעים מיוסף את כותנתו. הם טובלים אותה ב[[דם]] של [[עז הבית|עז]], כדי להביא אותה כראיה לאביהם על מות בנו האהוב.
שורה 48:
[[קובץ:jose.jpg|ימין|ממוזער|עטיפת התקליטור של "יוסף וכתונת הפסים", לונדון 1991]]
הצמד וובר ורייס חיפשו [[מפיק מוזיקלי|מפיק]] שיתמוך בהם [[כלכלה|כלכלית]] בשביל שיוכלו להמשיך לכתוב יחד. וובר מצא את ספטון מאיירס, מפיק רעב לפרויקט מוצלח. שותפו של מאיירס, דייוויד לאנד, שמע את התקליט של "יוסף" שהוציא רייס ומיד החתים את השניים על [[חוזה]] שהבטיח להם תמיכה כלכלית במשך 3 שנים תמורת חלוקה ברווחים.
אך הצמד וובר-רייס לא המשיך לפתח את "יוסף" אלא פנה למחזמר אחר, "[[ישו כוכב עליון (מחזמר)|ישו כוכב עליון]]", שמספר את סיפורו של [[ישו]]. השניים התפרסמו מאוד בזכות המחזמר המצליח החדש, ובזכותו קפצו המכירות של התקליט "יוסף".
"יוסף" הופק לראשונה בצורה מקצועית על ידי פרנק דונלופ ב-[[1972]]. ב-[[1982]] כבר עבר לפסגה: בימות [[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]].
סגנון השירים שהלחין וובר הוא מגוון: וובר משנה סגנון כמעט בכל שיר, ומשתמש בסגנון [[רוקנרול]] בהשראת [[אלביס פרסלי]]; סגנון [[שאנסון|שנסונים]] [[צרפת]]יים; סגנון [[המערב הפרוע]]; [[ג'אז]] של [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] ו[[דיסקו]].
שורה 60:
ב[[ישראל]] המחזמר הוצג לראשונה ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]], ב[[תרגום|תרגומו]] של [[אהוד מנור]] ובבימויו של [[צדי צרפתי]]. מאז עלה המחזמר פעמים נוספות בארץ, וזכה להצלחה רבה. בין משתתפי ההפקה הראשונה של המחזמר בארץ, ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון "הקאמרי"]], אפשר למצוא את [[שלמה ארצי]] (יוסף), [[תיקי דיין]] (המספרת), [[אלברט כהן]] (פרעה), [[עמי ויינברג]] ואפילו ירון כהן (לימים [[דנה אינטרנשיונל]]) בתור נער [[מקהלה]]. מחליפו של שלמה ארצי בתפקיד יוסף היה [[ששי קשת]].
ב-[[1981]], הועלה המחזמר ב[[ערד]], בהפקה משותפת של "הקאמרי" עם קבוצת תיאטרון ערד, תזמורת ערד ואנשי ערד. מטעם הקאמרי השתתפו ששי קשת, תיקי דיין ואלברט כהן. ההצגה עלתה 5 פעמים באולם "אורון" בערד ואחר כך גם בתל אביב בתיאטרון הקאמרי עצמו.
כעבור מספר שנים המחזמר שוב הועלה בתיאטרון "הקאמרי" והפעם ב[[פארק הירקון]]. בתפקיד יוסף שיחק [[אליל נוער]] נוסף, [[דני בסן]].
שורה 74:
בנובמבר 2016, עלה המחזמר בבית צבי פעם נוספת.
==קישורים חיצוניים==
| |||