קנצונה – הבדלי גרסאות

במוזיקה ובשירה, קנצונה היא יצירה מוזיקלית [[פוליפוניה|רב-קולית]] מ[[המאה ה-16]], המבוססת על שירים קצרים שמקורם ב[[פרובנס]], [[צרפת]] שהיו פופולרים באיטליה ב[[ימי הביניים]]. השירים עסקו באהבה, בטבע וביופי נשי. הם הורכבו מבתים שווים באורכם, ונחתמו בהקדשה או בבית קצר יותר. מספר השורות לבית היה בדרך כלל 14, כמו ב[[סונטה]]. למעשה, הועלו השערות שהסונטה נבעה מהקנצונה. הכותבים המפורסמים ביותר של קנצונות היו המשוררים מ[[המאה ה-14]]: גווידו קוולקנטי, [[דנטה אליגיירי]] ו[[פרנצ'סקו פטרארקה]]. הצורה המוזיקלית שלהם הייתה עיבוד קולי למלות השירים; המונח canzone הוא גם בר-חליפין עם canzona, צורה אינסטרומנטלית חשובה משלהי [[המאה ה-16]] וראשית [[המאה ה-17]]; יצירות כאלה כונו לעיתים קרובות "קאנצוני דה סונאר" וחשיבותן נעוצה בהיותן מבשרות ה[[סונאטה]]. הטרמינולוגיה הייתה חופשית למדי בסוף [[תקופת הרנסאנס]] וראשית [[תקופת הבארוק]] ומה ש[[מלחין]] אחד כינה "קנצוני דה סונאר" עשוי היה להיקרא "קנצונה" או אפילו [[פנטזיה]], אצל מלחין אחר. ביצירותיהם של מלחינים מסוימים, כמו למשל [[פאולו קוואליאטי]], נראה שלמונחים לא הייתה שום משמעות צורנית מכל וכל. בתחילה התבססו הלחנים על שירים פוליפוניים צרפתים-פלמים ("[[שאנסון|שנסונים]]"), ומאוחר יותר הולחנו לחנים מקוריים. הקנצונות הכליות, כגון הקנצונה לכלי נשיפה ממתכת של [[ג'ובאני גבריאלי]], השפיעו על צורת ה[[פוגה]] ומהן התפתחה [[צורת הסונאטה]].

* "Canzone", in ''The New Grove Dictionary of Music and Musicians'', ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. {{ISBN|1-56159-174-2}}

* ''The New Harvard Dictionary of Music'', ed. Don Randel. Cambridge, Massachusetts, Harvard University Press, 1986. {{ISBN|0-674-61525-5}}

* "Canzone", in ''The Shapes of our Singing'', a comprehensive guide to verse forms and metres from around the world, by Robin Skelton. EWU, Spokane, WA, 2002. {{ISBN|0-910055-76-9}}