קולנוע סמדר – הבדלי גרסאות

בוירלה שיפץ את המקום ב-1934, בציפייה לקהל יהודי שיגדוש את המקום. העיתוי לא היה יכול להיות גרוע יותר, שכן מיד בגמר השיפוץ הכריזה [[גרמניה הנאצית]] חרם על כל העסקים היהודים שבארצה, והעולם היהודי, כולל היישוב בארץ ישראל, הכריז על חרם נגדי נגד כל דבר גרמני. בוירלה סבל קשות מהחרם, והתמודד עם האשמות קשות ששיאם היה בכינויו על ידי מתחריו ([[קולנוע ציון]], [[קולנוע אדיסון]] ו[[קולנוע עדן (ירושלים)|קולנוע עדן]]) כ-"סוכן של [[היטלר]]". בוירלה זעם על הוצאת הדיבה, שכן הוא התנגד לאידאולוגיה הנאצית. הוא איים בתביעת דיבה נגדם, ואלו חזרו בהם מהאשמות. בוירלה אכן התנגד לנאציזם, סירב להקרין [[התעמולה הנאצית|סרטי תעמולה]] שלהם, ואף סירב להניף את דגל [[צלב קרס|צלב הקרס]] על חזית המקום. לכן הוא סבל מחרם אף משכניו הטמפלרים, שסרו למרות השלוחה של [[המפלגה הנאצית]] בארץ ישראל.

 

 

תקוותו נתבדתה כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. הוא גורש יחד עם כל נתיני האויב ל[[שרונה (מושבה)|שרונה]], והמקום הוחרם, והושכר לערבי נוצרי בשם [[ריג'נט]]. בוירלה גורש אחרי המלחמה ל[[אוסטרליה]], וכל נסיונותיו להחזיר אליו את רכושו עלו בתוהו. אחרי הקמת מדינת ישראל הוא ניסה שוב באמצעות עורך דינו, ד"ר [[מרדכי בוקסבוים]], אך גם הוא נכשל.