כסיסת ציפורניים – הבדלי גרסאות

; כימיקל מריר: הטיפול הנפוץ והזול ביותר כרוך במריחת [[לק ציפורניים]] המכיל כימיקל מריר (בדרך כלל bitrex) המעורר דחייה בעת המגע עם הפה{{מקור}}. ברוב מוחלט של המקרים שיטה זו לא פותרת את הבעיה. כוסס כרוני מונע מדחף פנימי שלא נשלט על ידו, רוב מוחלט של הכוססים הכרוניים יתרגלו לטעם המר מהר מאוד והוא לא יהווה עבורם גורם מרתיע. שיטה זו מועילה בדרך כלל רק לאנשים שאינם כוססים כרוניים.

; פסיכותראפיה: סדרת מפגשים עם פסיכולוג/ית קליני/ת שמטרתה להבין ולטפל במקור הרגשי או הנפשי אם קיים כזה, מתוך תקווה שאם ימצא מקור רגשי זה יוכל לסייע בהפסקת התופעה, אחוזי ההצלחה בפתרון הבעיה בעזרת פסיכותראפיה אינם גבוהים ולרוב מדובר בטיפול מאוד יקר.

; מריחת לק על הציפורן: מריחת [[לק ציפורניים|לק]] רגיל או לק על בסיס ג'ל יכולים להועיל במצבי כסיסה, אך עליהם להיעשות על ידי מקצועית מוסמכת בכדי למנוע נזקים לציפורניים שממילא עדינות ורגישות. כמו בבניית ציפורניים, גם בפעולה זו כוססות עלולות לנשוך, לפגום ולקרוע את הציפוי מציפורניהן ובכך לגרום לנזק רב לציפורן ולרקמות הסובבות אותה.

; התקן מונע: