אמוראים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תנכיסט (שיחה | תרומות)
הרחבה
תנכיסט (שיחה | תרומות)
שורה 8:
==היסטוריה==
 
האמוראים פעלו בשני מרכזים תורניים, בארץ ישראל ובבבל. ומשום כך מקובל לחלק בין [[אמוראי בבל]] ל[[אמוראי ארץ ישראל]], בגלל ההבדלים הרבים שבין שני המרכזים האלו.

בארץ ישראל היה המרכז התורני בתקופה זו ב[[טבריה]] וב[[קיסריה]], וב[[בבל]] היה המרכז העיקרי ב[[ישיבת סורא]] ו[[ישיבת נהרדעא]] שעברה עם חורבנה ל[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]]. [[אמוראי בבל]] ו[[אמוראיואמוראי ישראל]] שמרו על קשר ונעזרו זה בזה לדיונים הלכתיים על ידי אמוראים שנדדו מארץ לארץ וכונו [[נחותאי]].
 
ארץ ישראל הייתה נתונה בתקופה זו תחת מרות [[האימפריה הביזנטית]] שרדפה את היהודים, ולכן סבל המרכז הארצישראלי להתנכלויות מצד הרשויות. ובבל הייתה נתונה תחת מרות [[האימפריה הסאסאנית]] שהייתה יחסית נוחה ליהודים ולכן התקיימו הלימודים בצורה נוחה יותר ופומבית יותר. בישיבות הבבליות נהגו לפלפל יותר והסוגיות שלובנו בהן היו בדרך כלל סבוכות ומעמיקות יותר{{הערה|ראה: {{תלמוד בבלי|סנהדרין|כד|א}}.}}, כובישיבות הארצישראליות היה נהוג יותר שיטת הלימוד הפשטנית החותרת לפסיקה ההלכתית.
 
לפי כמה מהפרשנויות, שררו בין אמוראי בבל יריבויות היררכיות, שלא איפשר להם ללמוד וללבן סוגיות בצורה שיתופית, ואילו בארץ ישראל נהגו ללבן את הסוגיות בצורה משותפת. לפי פרשנויות אחרות, נעוץ ההבדל בצורת ליבון הסוגיות, אמוראי בבל נהגו להתנצח בפלפולם בצורה חריפה, ואילו אמוראי ארץ ישראל נהגו להתווכח בצורה מכובדת{{הערה|ראה: {{תלמוד בבלי|סנהדרין|כד|א}}, ובספרות הפרשנית שם.}}.
 
אמוראי ארץ ישראל פעלו בארץ ישראל מאז חתימת המשנה והתקבלותה, בתקופה המכונה [[תקופת המעבר]], עד לאחר [[פולמוס קיטוס]], שבערך באותה תקופה נחתם [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]]. עריכתו של התלמוד הירושלמי מיוחסת במקורות ל[[אמורא]] [[רבי יוחנן]] שהיה מגדולי אמוראי ארץ ישראל, אך חתימתו הסופית אירע רק כשני דורות אחריו. בסך הכל פעלו אמוראי ארץ ישראל במשך כחמשה דורות.
שורה 15 ⟵ 21:
 
[[אמוראי ארץ ישראל]] ש[[סמיכה לרבנות|נסמכו]] כונו עם התחילית ''רבי'', [[אמוראי בבל]] שנסמכו כונו עם התחילית ''רב''. אמוראים אשר שימשו כל הזמן בשליחויות ומסעות בין ארץ ישראל ובבל מכונים בשם [[נחותאי]].
 
== הביוגרפיה של האמוראים ==
 
שאלת הביוגרפיה של חכמי התלמוד היא שאלה סבוכה. ה[[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] המקובלות כיום (כולל הביוגרפיות אליהן מפנה ערך זה) מתבססות על החומר המצוי בתלמודים ובמדרשים, כפי שהוא לפנינו. חומר זה בחלקו הוא חומר אגדי. שאלת ההיסטוריות של החומר והדרך בה ניתן להפיק מידע היסטורי ממנו אינה מוסכמת כיום על כל החוקרים.