נחל תנינים – הבדלי גרסאות

== תנינים ==

בשנת [[1912]] ניצוד [[תנין]] באזור נחל תנינים. שרידי התנין שמורים ב[[ירושלים]] באוסף [[זואולוגיה|זואולוגי]] של האב [[ארנסט שמיץ]], צפונית ל[[שער שכם]]. ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]] במאות [[המאה ה-5 לפנה"ס|החמישית]] ו[[המאה ה-4 לפנה"ס|הרביעית]] לפני הספירה, הייתה במקום עיר ששמה קרוקודילופוליס, עיר התנינים{{הערה|[[סטראבון]], '''[[גאוגרפיקה]]''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Strabo/16B*.html#ref82 ספר 16, פרק 2, סעיף 27].}} (חירבת אבו טנטור), ששרידיה נחפרו ונראים במקום. עיר עתיקה בשם זה היא אולי סימן להמצאות תנינים באותה תקופה. [[זאב וילנאי]] כתב אודות [[עולה רגל]] [[נוצרי]] משנת [[1148]], שסיפר כי "בנהר תנינים איומים והם שונאים את האדם יותר מכל חיה אחרת". בשנת [[1877]] נתפסה בנחל נקבת תנין גדולה שאורכה 3 מטר ובבטנה 48 ביצים. זאב וילנאי מספר גם על אגדה לפיה הובאו שני תנינים מ[[מצרים]] בימי קדם, בה שלטו בקיסריה שני אחים, שהבכור מביניהם רצה להיות שליט יחיד וקיווה שהתנינים יטרפו את אחיו שהיה חולה ב[[צרעת]], ולכן היה עליו לרחוץ בנחל בקביעות. גם ויקטור גרן מזכיר כאגדה שמקור התנינים בנחל הוא משני תנינים שהובאו ממצרים.

 

== ויקטור גרן ==