כתוב בעיפרון בקרון החתום – הבדלי גרסאות

השיר עושה שימוש בסיפור על משפחת האדם הראשונה, מנקודת המבט של [[חוה]] ה[[דובר (שירה)|דובר]]ת – אך זה מועתק מהקשרו ה[[המקרא|מקראי]] ה[[מיתוס|מיתולוגי]], מועבר אל הֶקשר אחר, היסטורי מאוחר, ונטמע בתוכו.

לדברי [[מלכה שקד]], בשיר מתגלה אפוא הענקה של תוקף מיוחד לחוויה חברתית מאוחרת באמצעות שימוש [[מטאפורה|מטאפורי]] סמוי בדמותה של אישה מקראית; "באמצעות השימוש המטפורי הסמוי בדמות הנשית המקראית על רגישותה ופגיעותה, מוענק עומק לא רק לחוויותיו האישיות של המשורר אלא גם לחוויות החברתיות המאוחרות של זמנו".{{הערה|שקד, '''לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה – עיון''' (2005), עמ' 527.}}

 

נראה שאף פגיס עצמו ייחס מעמד דומה לשני הטקסטים המאוזכרים בשיר. בראיון שנערך אתו בשנת [[1983]] עם צאת ספרו "מלים נרדפות", ציין: "בספרים קודמים היה הכתוב מסוגנן כמעט ממרחקים מיתולוגיים של אדם וחוה, קין והבל. הכתיבה הרחוקה, המלוטשת, המסוגננת על קין והבל [...] מעין הערות שוליים מיתולוגיות כתובות בעיפרון על קרון חתום".{{הערה|"לקרוא בשם – לנקוט עמדה": יאירה גינוסר מראיינת את דן פגיס, '''[[עתון 77]]''', 38 (פברואר 1983), עמ' 32–33.}}