הבדלים בין גרסאות בדף "וייסיאי"

נוספו 104 בתים ,  לפני שנתיים
עריכה
(יצירת טיוטה לערך בנושא העיירה וישי)
 
(עריכה)
'''וישי (Veisiejai ''' בפולנית''')''' היא עיירה במחוז לאזדיגאי בליטא. העיירה נמצאת 18 קילומטר מדרום מזרח לאזדיגאי. החלק המערבי של העיירה מוקף בפארק מהמאה ה-18. העיירה נקראת על שמו של האגם "וישייג'יס" אשר ממוקם שישה ק"מ דרום מערב לעיר.
 
באזור העיירה מצוים כמה אגמים, הגדול מביניהם הוא אנצ'ה, אשר מחלק את העיר לשני חלקים. וישי היא אחת מהעיירות הממוקמות סמוך לאגם "פנינסולה". אגם "סניגינס" מזרחה לעיירה, אגם "ורניגיס" שבצפון ואגם וישייג'יס" בדרום מערב. 
 
== היסטוריה כללית של המקום ==
 
וישי הוקמה במחצית הראשונה של המאה ה- 16 ליד האחוזה של הנסיך הליטאי גלינסקי. את הרשיון להקמת האחוזה נתן המלך זיגמונט "הזקן". ליד האחוזה הוקם בית מרזח לצרכי האנשים שהגיעו לשוק. לאחר חלוקתה השלישית של פולין בשנת 1795 סופחה וישי, כמו כל השטח שממערב לנהר נימן, לפרוסיה.
 
בין השנים 1807-1815 השתייכה וישי ל"דוכסות הגדולה של ורשה". בשנת 1815, אחרי מפלת נפוליאון, עברה העיירה וכל האזור שסביבה לשלטון רוסיה. העיירה צורפה במשך הזמן לפלך סובלק.
 
== יהודי וישי ==
תולדות הקהילה היהודית בוישי
 
=== תולדות הקהילה היהודית בוישי ===
היהודים החלו להתיישב בוישי באמצע המאה ה-18. לפני מלחמת העולם הראשונה מנתה הקהילה כ- 520 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ירד מספר היהודים בעיירה מפני שבית הספר העברי בתקופה זו נסגר, והפעילות הפוליטית של היהודית נאסרה.
 
=== השואה ===
בתקופת מלחמת העולם השנייה חיו בעיירה כ-200 משפחות יהודיות. יהודי העיירה התפרנסו ממסחר, ממלאכה ומחקלאות, ומצבם הכלכלי היה טוב מאוד. בשנת 1941 נלקחו כל היהודים מהעיירה לגטו רודמינה שם נכלאו. כחודשיים לאחר מכן הוצאו להורג יחד עם כל אסירי הגטו.
 
ב-15 בספטמבר 1941 בעקבות הלשנות של התושבים הליטאים המקומיים בפני השלטונות הגרמנים הועברו יהודי וישי לגטו. קצין העיר סידר ליהודים מגורים טובים ככל האפשר ובשל כך, הוא עצמו נשלח לחזית. ב-3 בנובמבר 1941 נרצחו כל יושבי הגטו, למעט מאיר חמילבסקי שהצליח להימלט מהגטו לאחר מלחמת העולם השנייה
 
===== החינוך בוישי =====
 
בוישי פעלו שני בתי ספר: "בית ספר כללי לנערים" שנוסד בשנת 1890 תחת השגחת הרב ר' נתן קלמן. בימי ליטא העצמאית פעל בית ספר יסודי עברי של רשת "תרבות", ובו למדו בממוצע כ- 60 תלמידים בכל שנה. רבים מבוגרי בית-הספר המשיכו את לימודיהם בגימנסיות, וחלקם באוניברסיטה הליטאית בקובנה. בנוסף פעל בעיירה "חדר מתוקן" שמייסדו היה דוד בויארסקי. בין מוריו היה הסופר א-א קבק.
 
== בית העלמין היהודי ==
 
בית קברות יהודי מגודר שוכן מדרום-מזרח למרכז העיר באזור מגורים. בבית הקברות נמצאות כ-100 מצבות על כיתובים בלתי קריאים בשל הזנחה.
 
== בית כנסת ==
 
בית כנסת ל"זדיי" ברחוב וילנה 6.  בנוסף לכך בעיירה וישי פעל בית מדרש שנשרף בשריפה שאירעה בשנת 1872. בית המדרש הוקם מחדש ושימש מרכז לחיים הדתיים והציבוריים בעיירה. לאחר מכן, בשנת 1924 נשרף שוב. הרב יוסף גולדין פנה בקול קורא נרגש אל יוצאי העיירה באמריקה וביקש מהם להושיט עזרה להקמתו מחדש.
 
== אישיים יהודיים בעיירה ==
 
חזני וישי ומקהלותיה התפרסמו בליטא כולה, והיו נקראים לתפילות בבתי הכנסת בסביבה. בין רבני העיירה: ר' אליהו מרגליות, ר' נתן-נטע קלונימוס קבק, רבי נחמן קולידיצקי, רבי יוסף גולדין, ר' אברהם רזניק כיהן כציר באסיפת הקהילות, בקונגרס היהודי בשנת 1920. ר' יחזקאל גולדשלאק מאחרוני רבני העיירה ניספה עם קהילתו בשואה.
 
רבי מורדכי סמולניק שימש כשמש בבית הכנסת והיה בקיא גדול בש"ס ובפוסקים. רבי מנחם דיסקי שהיה נדבן ועסקן ציבורי, רבי שלמה הירשל שהיה המלמד הותיק של וישי. בין השנים 1885-1887 התגורר בוישי כאמור ד"ר לודוויג זמנהופ, שעסק ביצירתה של שפת אספרנטו.
 
== העיירה כיום ==
 
בעיירה וישי עומדת כנסייה שנבנתה בשנת 1817,המוקדשת לג'ורג' הקדוש. בעיירה שרדו מבנים מתקופות שונות כמו אחוזה עתיקה המוקפת גן יפה ומרשים, בית ספר תיכון, גנים ציבוריים, משרד דואר ומוזיאון.
 
== קישורים חיצוניים ==
 
1)    <nowiki>https://dbs.bh.org.il/he/%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%99/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D</nowiki>
 
9

עריכות