פרשנות המשנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העתקה מהערך "משנה" לצורך הרחבה ועריכה |
שינוי הסדרים |
||
שורה 1:
למשנה נכתבו פירושים רבים, אם כי פחות מאשר לתלמוד הבבלי. סיבה אפשרית אחת לכך היא שהבנת המשנה פשוטה יחסית, והיא כתובה בעברית ארץ ישראלית. סיבה אפשרית אחרת היא שהתלמוד הבבלי הפך להיות הנושא המרכזי הנלמד, והבסיס הישיר לספרי הפוסקים (כגון ה[[רי"ף]], ה[[רמב"ם]] ו[[בעלי התוספות]]), ולכן עליו נכתבו רובם המכריע של הפירושים. [[המאסף (פירוש למשנה)|המאסף]] הוא הפירוש הקדום ביותר המצוי בידינו על כל [[שישה סדרי משנה]].
== פרשנות המשנה בעת העתיקה ==
== פרשנות המשנה בימי הביניים ==
* [[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש המשניות לרמב"ם]] (1138 - 1204). הפירוש נכתב במקור ב[[ערבית יהודית]]. התרגום העברי שנעשה ב[[ימי הביניים]] (על ידי מתרגמים שונים לסדרים שונים במשך כמה מאות שנים) מצורף למסכתות הש"ס במהדורת [[ש"ס וילנה]]. תרגום חדש לפירוש הרמב"ם נכתב בימינו על ידי הרב [[יוסף קאפח]], מכמה כתבי יד, ובהם כתב ידו של הרמב"ם עצמו (שקיים היום בספריות של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ושל [[אוניברסיטת אוקספורד]]).
== פרשנות המשנה בתקופת הרנסאנס ובעת החדשה ==
===פרשנות קלאסית===
* פירושו של רבי [[עובדיה מברטנורא]] (1450 - 1510), הידוע כפירוש הרע"ב (נקרא "פירוש הרב" או "ברטנורא" בשפת הלומדים). זהו הפירוש היסודי ביותר על המשנה (בדומה לפירושו של רש"י לתורה ולתלמוד), והוא מבוסס בעיקר על פירושיהם של רש"י (על התלמוד) והרמב"ם. פירוש זה מופיע ברובן המכריע של מהדורות המשנה, והוא הפירוש הנפוץ ביותר למשנה מבין הפירושים הקלאסיים.
* הפירוש "[[תוספות יום טוב]]" לרבי [[יום-טוב ליפמן הלר]] (1579 - 1654), נכתב כ"תוספת" לפירוש הרע"ב (בדומה ל"תוספות" על פירושו של רש"י לתלמוד), ונדפס בחיי המחבר. פירוש ארוך זה, או קיצורו ("[[עיקר תוספות יום טוב]]") נדפס ברוב מהדורות המשנה לצדו של פירוש הרע"ב. זהו פירוש רחב יותר מפירוש הרע"ב, ועוסק גם בקושיות ותירוצים על המשנה, וכן בקביעת הנוסח המדויק של המשנה.
שורה 9 ⟵ 14:
* הפירוש "[[קב ונקי (פירוש למשנה)|קב ונקי]]" [אמסטרדם תכ"ד עד תנ"ז] לרבי אלישע בן אברהם מ[[הורדנה]] מצטיין בקיצורו, והודפס יותר משלושים פעמים מאז שיצא לאור. לאחרונה [תשנ"ב-תשס"ז], שולב הפירוש בהוצאה חדשה "משנה סדורה".
===פרשנות מודרנית===
* [[חיים נחמן ביאליק]] התחיל לכתוב פירוש למשנה כחלק מ"מפעל הכינוס" שיזם, אך הספיק לכתוב אותו רק על [[סדר זרעים]] (תל אביב, [[הוצאת דביר]], 1932).
* פרופ' [[חנוך אלבק]] כתב פירוש קצר וקל, בתוספת הערות ארוכות בסופי הכרכים. ה[[ניקוד]] של המשנה במהדורה זו עבר הגהה קפדנית על ידי [[חנוך ילון]], אך הטקסט הובא בעיקרו על פי נוסח הדפוסים המקובל, ואין במהדורת אלבק [[מהדורה מדעית]] מלאה של המשנה. מהדורתו של אלבק נכתבה בתור השלמה למפעלו הקודם של ביאליק שלא הושלם. בנוסף לששת כרכי המהדורה, יצאו לאור גם שני ספרי מבוא: מבוא למשנה מאת פרופ' אלבק, ומבוא לניקוד המשנה מאת פרופ' ילון.▼
===פרשנות לקטנית===
* הרב [[אליעזר לוי]] הוציא לאור את "'''משנה מפורשת'''" בשישה כרכים (תל אביב, [[הוצאת סיני]], 1952). זהו פירוש בהיר המשלב את דברי המשנה במלואם ברציפות בתוך הפירוש. פירושו של הרב לוי מופיע מתחת לפירוש הרב עובדיה מברטנורא. הוא נדפס עם דברי פתיחה מאת הרבנים הראשיים לישראל דאז, [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב הרצוג]] ו[[איסר יהודה אונטרמן|הרב אונטרמן]].
* הפירוש הפופולרי ביותר נכתב על ידי [[פינחס קהתי]] והודפס לראשונה בתוך "קונטרסים ללימוד המשנה היומית וההלכה היומית" על ידי "[[היכל שלמה]]" ב[[ירושלים]] בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים למאה העשרים. ולאחר מכן נדפס מחדש באופן עצמאי תחת הכותרת '''משניות מבוארות''' בשנת 1970.הפירוש נדפס מחדש בשנות התשעים בשתי מהדורות, באחת מהן מתחת לפירושו של הרב עובדיה מברטנורא. הפירוש ארוך יחסית ונוטה להביא מספר ביאורים אפשריים לעניינים שבמשנה.
* פירוש נוסף שהחל לראות אור באחרונה הוא "'''משנת ארץ ישראל'''": פירוש חברתי והיסטורי למשנה. פירוש זה, שאת כתיבתו החל הפרופ' [[זאב ספראי]] יחד עם אביו ואחותו (הפרופסורים [[שמואל ספראי]] ו[[חנה ספראי]]), משלב לימוד מסורתי עם שיטות מחקר חדישות (בעיקר בתחומי הריאליה ופחות בתחומים פילולוגיים), ומסתייע בממצאים ארכאולוגיים ובמחקרים היסטוריים וסוציולוגיים כדי לשפוך אור על המשניות. עד כה נשלמה הדפסת הסדרים זרעים ומועד והמסכתות כתובות ואבות. על פירוש זה הוטחה ביקורת בשל חוסר דיוק במובאות מהתלמוד{{הערה|1=http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=18433}}.▼
* בשנת 2013 החל מכון [[ארטסקרול מסורה]] להוציא לאור משניות מבוארות תוך ניסיון לחקות את מהדורתם לפירוש התלמוד בבלי [[ש"ס שוטנשטיין]], המהדורה נקראת '''מהדורת רייזמן''', היא מבארת את המשנה בשפה עכשווית עם ציונים והערות לספרות הדנה בדברי המשנה, נכון למאי 2016 יצאו הכרכים על הסדרים מועד,נשים ונזיקין, וכן על מסכתות אחדות מסדר זרעים ומסדר קדשים. ארטסקרול עדיין לא החלה בהוצאה של מסכתות כלשהן מסדר טהרות.
===פרשנות מחקרית===
▲* פרופ' [[חנוך אלבק]] כתב פירוש קצר וקל, בתוספת הערות ארוכות בסופי הכרכים. ה[[ניקוד]] של המשנה במהדורה זו עבר הגהה קפדנית על ידי [[חנוך ילון]], אך הטקסט הובא בעיקרו על פי נוסח הדפוסים המקובל, ואין במהדורת אלבק [[מהדורה מדעית]] מלאה של המשנה. מהדורתו של אלבק נכתבה בתור השלמה למפעלו הקודם של ביאליק שלא הושלם. בנוסף לששת כרכי המהדורה, יצאו לאור גם שני ספרי מבוא: מבוא למשנה מאת פרופ' אלבק, ומבוא לניקוד המשנה מאת פרופ' ילון.
▲* פירוש נוסף שהחל לראות אור באחרונה הוא "'''משנת ארץ ישראל'''": פירוש חברתי והיסטורי למשנה. פירוש זה, שאת כתיבתו החל הפרופ' [[זאב ספראי]] יחד עם אביו ואחותו (הפרופסורים [[שמואל ספראי]] ו[[חנה ספראי]]), משלב לימוד מסורתי עם שיטות מחקר חדישות (בעיקר בתחומי הריאליה ופחות בתחומים פילולוגיים), ומסתייע בממצאים ארכאולוגיים ובמחקרים היסטוריים וסוציולוגיים כדי לשפוך אור על המשניות. עד כה נשלמה הדפסת הסדרים זרעים ומועד והמסכתות כתובות ואבות. על פירוש זה הוטחה ביקורת בשל חוסר דיוק במובאות מהתלמוד{{הערה|1=http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=18433}}.
| |||