שמש בגבעון דום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 37.142.160.26 (שיחה) לעריכה האחרונה של בקרה וייעוץ |
צ'קטי |
||
שורה 1:
{{לשכתוב|נושא=יהדות}}
'''שמש בגבעון דום''' הוא שמו של [[סיפורי התנ"ך|סיפור מקראי]] על [[נס]] שאירע לבני ישראל על ידי [[יהושע בן נון]] בעת [[מלחמת מלכי הדרום]]. המקרה מופיע בפרק י' ב[[ספר יהושע]]. השם נגזר מפסוק י"ב בפרק, בו נאמר "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". על פי הכתוב יהושע פנה אל ה' וציווה על השמש והירח להיעצר ולהפסיק את תנועתם, מה שמיד התרחש.
לעומת הפירוש המסורתי, לפיו השמש אכן עמדה מלכתה זמן מסוים, ישנם [[פרשני המקרא|פרשנים]] שדחו אפשרות זאת, ופירשו את הפסוקים המתארים את הנס באופן שונה.
הביטוי "שמש בגבעון דום" הפך למטבע לשון מוכר{{הערה|{{Cite news
שורה 11:
| language = he
| access-date = 2016-10-31
}}}}.
== בתנ"ך ==
שורה 21:
פרק י' פסוקים י"ב - י"ד: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה ... וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים: וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ יְהוָה בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְהוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל:".
==פרשנות==
[[חז"ל]]{{הערה|מסכת עבודה זרה, כה, א.}} הבינו את הנס כפשט המקראות: השמש עצרה את מהלכה בפקודת יהושע. חז"ל סוברים כי השמש עמדה פעמיים באותו יום, בחצות ("בחצי השמים"), ובשקיעה ("ולא אץ לבוא" - לשקוע), אך נחלקו כמה זמן עמדה בכל פעם.
דעת [[ר' יהושע בן לוי]] היא שהשמש עמדה 6 שעות בחצות, ועוד 6 שעות בזמן השקיעה. ר' אלעזר סובר שהשמש עמדה 12 שעות בחצות ו-12 שעות בשקיעה, ולדעת [[רבי שמואל בר נחמני|ר' שמואל בר נחמני]] היא עמדה 12 שעות בחצות ו-24 שעות בשקיעה. לפי גרסה נוספת שם, דעת ר' יהושע היא שעמדה 12 ו-12, דעת ר' אלעזר שעמדה 12 בחצות ו-24 בשקיעה, ולפי ר' שמואל עמדה 24 ו-24.
ב[[פרקי דרבי אליעזר|פרקי דר' אלעזר]]{{הערה|פרק נ"ב.}} מובא, שהשמש וכן שאר הכוכבים עמדו 36 שעות כדי למנוע את חילול ה[[שבת]] מהלוחמים, וייתכן שדעתו כדעת ר' שמואל (בגרסה הראשונה).
| |||