גרשם שלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ clean up, replaced: ראיוןראיון באמצעות AWB
מ הוספת קישור למדינה דו-לאומית
שורה 78:
 
===פעילות פוליטית===
שלום שאף להגיע להידברות עם ה[[ערבים]]. באביב שנת [[1925]], שנתיים בלבד אחרי שהגיע ל[[ירושלים]] הוא הקים, יחד עם [[ארתור רופין]], [[ר' בנימין]] (יהושע רדלר-פלדמן), [[שמואל הוגו ברגמן]], [[יהודה לייב מאגנס]], [[הנס קוהן]], [[חיים מרגליות קלווריסקי]], [[יעקב טהון]], [[יוסף לוריא]], [[יצחק אפשטיין]] ואחרים את [[ברית שלום]], אגודה ששאפה להגיע לפשרה טריטוריאלית בין היהודים לערבים בארץ ישראל ולהקמתה של [[מדינה דו-לאומית]]. האגודה חתרה להסדר חוקתי, שיבטיח שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה, ועם זאת ראתה את עצמה רק כקבוצת עיון, שבמסגרתה יתקיימו דיונים בשאלה הערבית, ולא כמפלגה פוליטית. על אף [[מאורעות תרפ"ט]] סירב שלום לוותר על שאיפתו לחיות בשלום עם ערביי ארץ ישראל, ובמאמר שכתב בגרמנית הזהיר כי אם יפסיקו אנשים בארץ להאמין בדו קיום, תיוותר דרכם האלימה של הרוויזיוניסטים בלבד. האגודה התפרקה בשנת [[1933]], עקב חילוקי דעות בין חבריה וכן משום שלא זכתה להכרה ותמיכה של המוסדות הציונים ושל היישוב היהודי בארץ.{{הערה|1=גרשם שלום, "8 מאמרים על ברית שלום", '''עוד דבר''', עמ' 61–92, וכן בעמ' 516; ראו גם: גרשם שלום, תערוכת זיכרון, עמ' מג.}}
 
בשנת תש"ט (1949) התפטר שלום מחברותו באגודת שוחרי האוניברסיטה העברית כמחאה על חוות דעת שהתקבלה באגודה כנגד פעילות פוליטית של מרצי האוניברסיטה. במכתב ההתפטרות ששלח לאגודה הסביר שלום כי לכל אדם בכל מוסד ישנה הזכות להביע את דעתו הפוליטית, גם אם דעה זו מנוגדת לקו הפוליטי של המוסד שבו הוא עובד.{{הערה|1=ראו מכתבו של שלום אצל גרשם שלום, תערוכת זיכרון, עמ' מ"ג.}}