גרשם שלום – הבדלי גרסאות

שלום שאף להגיע להידברות עם ה[[ערבים]]. באביב שנת [[1925]], שנתיים בלבד אחרי שהגיע ל[[ירושלים]] הוא הקים, יחד עם [[ארתור רופין]], [[ר' בנימין]] (יהושע רדלר-פלדמן), [[שמואל הוגו ברגמן]], [[יהודה לייב מאגנס]], [[הנס קוהן]], [[חיים מרגליות קלווריסקי]], [[יעקב טהון]], [[יוסף לוריא]], [[יצחק אפשטיין]] ואחרים את [[ברית שלום]], אגודה ששאפה להגיע לפשרה טריטוריאלית בין היהודים לערבים בארץ ישראל ולהקמתה של [[מדינה דו-לאומית]]. האגודה חתרה להסדר חוקתי, שיבטיח שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה, ועם זאת ראתה את עצמה רק כקבוצת עיון, שבמסגרתה יתקיימו דיונים בשאלה הערבית, ולא כמפלגה פוליטית. על אף [[מאורעות תרפ"ט]] סירב שלום לוותר על שאיפתו לחיות בשלום עם ערביי ארץ ישראל, ובמאמר שכתב בגרמנית הזהיר כי אם יפסיקו אנשים בארץ להאמין בדו קיום, תיוותר דרכם האלימה של הרוויזיוניסטים בלבד. האגודה התפרקה בשנת [[1933]], עקב חילוקי דעות בין חבריה וכן משום שלא זכתה להכרה ותמיכה של המוסדות הציונים ושל היישוב היהודי בארץ.{{הערה|1=גרשם שלום, "8 מאמרים על ברית שלום", '''עוד דבר''', עמ' 61–92, וכן בעמ' 516; ראו גם: גרשם שלום, תערוכת זיכרון, עמ' מג.}}