פרשנות המשנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 19:
== פרשנות המשנה בתקופת הרנסאנס ובעת החדשה ==
=== פרשנות קלאסית ===
* פירושו של רבי [[עובדיה מברטנורא]] (1450 - 1510), הידוע כפירוש הרע"ב (נקרא "פירוש הרב" או "ברטנורא" בשפת הלומדים). זהו הפירוש היסודי ביותר על המשנה (בדומה לפירושו של רש"י לתורה ולתלמוד), והוא מבוסס בעיקר על פירושיהם של רש"י (על התלמוד) והרמב"ם. פירוש זה מופיע ברובן המכריע של מהדורות המשנה, והוא הפירוש הנפוץ ביותר למשנה מבין הפירושים הקלאסיים.▼
בתחילת [[תקופת הרנסאנס]] חל מפנה בייחס הלומדים למשנה, והחלו להתגבש חבורות שלמדו והתעמקו במשנה, ולכן נוצר הצורך לכתיבת פירושים מקיפים למשנה שייתרו את התלות המוחלטת של לומד המשנה בתלמוד. ולכן החל מתקופה זו נכתבו פירושים רבים למשנה.
* הפירוש "[[תוספות יום טוב]]" לרבי [[יום-טוב ליפמן הלר]] (1579 - 1654), נכתב כ"תוספת" לפירוש הרע"ב (בדומה ל"תוספות" על פירושו של רש"י לתלמוד), ונדפס בחיי המחבר. פירוש ארוך זה, או קיצורו ("[[עיקר תוספות יום טוב]]") נדפס ברוב מהדורות המשנה לצדו של פירוש הרע"ב. זהו פירוש רחב יותר מפירוש הרע"ב, ועוסק גם בקושיות ותירוצים על המשנה, וכן בקביעת הנוסח המדויק של המשנה.▼
▲
▲
כמו כן חוברו על המשנה פירושים נוספים, הנדפסים במהדורות הגדולות של המשנה. העיקריים שבהם הם:
* הפירוש "[[מלאכת שלמה]]" לרבי [[שלמה עדני]], שמופיע במהדורת וילנא ("משניות עם ע"ג פירושים") הוא פירוש מעמיק, ושונה מהאחרים בכך שהוא חותר לפשוטה של המשנה גם במקומות שזה אינו תואם את הגמרא. הוא גם דן הרבה בנוסח המשנה על פי כתבי יד שהיו בהשג ידו. יש בו הדים מוקדמים לדרכו של הניתוח האקדמי של המשנה בימינו.
* הפירוש "[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]]" לרבי [[ישראל ליפשיץ]] (גרמניה, 1782 - 1860) הוא פירוש רצוף וקל יחסית. יש בפירוש גם פלפולים ארוכים, שנפרדו מן הפירוש הבסיסי במהדורת וילנא ("משניות עם ע"ג פירושים"), ומאז לפירוש הבסיסי ניתנה הכותרת "יכין" ולפלפולים הכותרת "בועז" (על שם העמודים "[[יכין ובועז]]"). יש בו גם סיכום להלכות הנלמדות מהמשנה בשם "הלכתא גבירתא" המופיע בסופי הפרקים בסדרים זרעים, מועד וטהרות.
שורה 27 ⟵ 33:
===פרשנות מודרנית===
ב[[תקופת ההשכלה]] והחזרה למקורות הקדומים, החלו חוקרי התלמוד להתעניין בנוסח המשנה ורצו לנתקה מפרשנות ה[[אמוראים]] והפרשנים הקלאסיים.
* [[חיים נחמן ביאליק]] התחיל לכתוב פירוש למשנה כחלק מ"מפעל הכינוס" שיזם, אך הספיק לכתוב אותו רק על [[סדר זרעים]] (תל אביב, [[הוצאת דביר]], 1932).▼
▲
===פרשנות לקטנית===
עם קום המדינה וקיבוץ הגלויות בארץ החלו כמה מפעלים בכתיבת פירושים עדכניים ובהירים בעברית. הפירושים התבססו על ספרות הפרשנות הקלאסית, ומטרתם העיקרית הייתה לאסוף את הפירושים על המשנה, לסדרם ולערכם לחטיבה אחת וכתיבתם בעברית מדוברת ומובנת. להלן העיקריים שבהם:
* הרב [[אליעזר לוי]] הוציא לאור את "'''משנה מפורשת'''" בשישה כרכים (תל אביב, [[הוצאת סיני]], 1952). זהו פירוש בהיר המשלב את דברי המשנה במלואם ברציפות בתוך הפירוש. פירושו של הרב לוי מופיע מתחת לפירוש הרב עובדיה מברטנורא. הוא נדפס עם דברי פתיחה מאת הרבנים הראשיים לישראל דאז, [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב הרצוג]] ו[[איסר יהודה אונטרמן|הרב אונטרמן]].
* הפירוש הפופולרי ביותר נכתב על ידי [[פינחס קהתי]] והודפס לראשונה בתוך "קונטרסים ללימוד המשנה היומית וההלכה היומית" על ידי "[[היכל שלמה]]" ב[[ירושלים]] בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים למאה העשרים. ולאחר מכן נדפס מחדש באופן עצמאי תחת הכותרת '''משניות מבוארות''' בשנת 1970. הפירוש נדפס מחדש בשנות התשעים בשתי מהדורות, באחת מהן מתחת לפירושו של הרב עובדיה מברטנורא. הפירוש ארוך יחסית ונוטה להביא מספר ביאורים אפשריים לעניינים שבמשנה.
* הרב שמעיה גרינבוים (מרבני קהילת [[חסידות סאטמר|סאטמר]] ב[[ארצות הברית]]) הוציא לאור משניות עם פירושו "'''סייעתא דשמיא'''". פירושו התחבב מאוד בחוגים החרדיים.
* בשנת 2013 החל מכון [[ארטסקרול מסורה]] להוציא לאור משניות מבוארות תוך ניסיון לחקות את מהדורתם לפירוש התלמוד בבלי [[ש"ס שוטנשטיין]], המהדורה נקראת '''מהדורת רייזמן''', היא מבארת את המשנה בשפה עכשווית עם ציונים והערות לספרות הדנה בדברי המשנה, נכון למאי 2016 יצאו הכרכים על הסדרים מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכתות אחדות מסדר זרעים ומסדר קדשים. ארטסקרול עדיין לא החלה בהוצאה של מסכתות כלשהן מסדר טהרות.
===פרשנות מחקרית===
על המשנה נכתבו גם כמה פירושים מודרניים ומחקריים, המתבססים על המסקנות העדכניות של מחקר התלמוד וההיסטוריה. בסגנון זה נכתבו שני פירושים למשנה:
* פרופ' [[חנוך אלבק]] כתב פירוש קצר וקל, בתוספת הערות ארוכות בסופי הכרכים. ה[[ניקוד]] של המשנה במהדורה זו עבר הגהה קפדנית על ידי [[חנוך ילון]], אך הטקסט הובא בעיקרו על פי נוסח הדפוסים המקובל, ואין במהדורת אלבק [[מהדורה מדעית]] מלאה של המשנה. מהדורתו של אלבק נכתבה בתור השלמה למפעלו הקודם של ביאליק שלא הושלם. בנוסף לששת כרכי המהדורה, יצאו לאור גם שני ספרי מבוא: מבוא למשנה מאת פרופ' אלבק, ומבוא לניקוד המשנה מאת פרופ' ילון.
* פירוש נוסף שהחל לראות אור באחרונה הוא "'''משנת ארץ ישראל'''": פירוש חברתי והיסטורי למשנה. פירוש זה, שאת כתיבתו החל הפרופ' [[זאב ספראי]] יחד עם אביו ואחותו (הפרופסורים [[שמואל ספראי]] ו[[חנה ספראי]]), משלב לימוד מסורתי עם שיטות מחקר חדישות (בעיקר בתחומי הריאליה ופחות בתחומים פילולוגיים), ומסתייע בממצאים ארכאולוגיים ובמחקרים היסטוריים וסוציולוגיים כדי לשפוך אור על המשניות. עד כה נשלמה הדפסת הסדרים זרעים ומועד והמסכתות כתובות ואבות. על פירוש זה הוטחה ביקורת בשל חוסר דיוק במובאות מהתלמוד{{הערה|1=http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=18433}}.
[[קטגוריה:משנה]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
| |||