דינקה – הבדלי גרסאות

הכלכלה של הדינקה מבוססת על ארבעה תחומים מרכזיים: בעלי החיים (התחום החשוב ביותר לתפיסתם), חקלאות, מסחר ומאכלים כגון אגוזים ודגים. החשיבות של מזונות אלו גברה בשנות ה-80 של [[המאה ה-20]], עקב הרעב שנוצר בעקבות המלחמה. בני הדינקה רואים בכלכלת המזון אמצעי קיומי ותו לא. כלומר, הם סוחרים בגידולים העונתיים בלבד ואינם פועלים לשם הגדלת רווחים בתחום זה. 

באופן מסורתי, נישואין הם מטרה נעלה בקבוצת הדינקה. הם סבורים שהקמת משפחה היא הדרך הטובה ביותר להגשים את עצמם. בעבר פוליגמיה הייתה דרך חיים נפוצה אצל בני הדינקה, במיוחד בקרב אלו שהשתייכו למשפחות ממעמד גבוה. גברים ממעמד גבוה יכלו להינשא ל-50 עד 100 נשים, שהתחלקו בנטל של תחזוקת הבית והמשפחה. כיום, הפוליגמיה אינה נפוצה, ונהוג שגבריםשהגברים מחזרים אחרי הנשים, למשל באמצעות כתיבת שירים לכלה המיועדת ולמשפחתה. הגברים אף נעזרים בקרוביהם בתהליך החיזור. כל הנישואין נעשים בהסכמת שני בני הזוג, אף אישה לא מחויבת להינשא אם היא אינה מעוניינת <ref name=":8" />. כאשר גבר מגיע לשלב בו משפחתו מחליטה כי הוא בשל להינשא, הם מתכנסים יחד ומחליטים מתוך הנשים שאחריהן הוא חיזר, במי הוא הכי מעוניין. לאחר שהגיעו להסכמה על זהותה של הכלה המיועדת, משפחת הגבר מבקרת בבית משפחת הכלה. בעת הביקור, בני משפחתו מודיעים על רצונם לחתן את הזוג, ודנים בנוגע לנדוניה הכוללת בעיקר בקר. הכמות הממוצעת שגבר משלם למשפחתה של אישה היא 50 פרות, כאשר במקרים בהם האישה מגיעה ממשפחה מבוססת ובעלת כוח, התשלום יכול להגיע למעל 100 פרות <ref name=":0" />.

על פי רוב, הנישואין בקבוצת הדינקה יציבים, וגירושין מתרחשים בעיקר במקרים בהם האישה אינה מצליחה להיכנס להריון בשנתיים הראשונות של הנישואין. המשמעות של גירושין היא החזרה של כלל הפרות למשפחת הגבר, ומסיבה זו משפחת האישה עושה כל שביכולתה כדי לשמר את הנישואין. הגירושין יכולים לנבוע מדרישתם של הגבר, האישה או אב האישה. הגבר יכול לדרוש גירושין משלוש סיבות: אם האישה לא הולידה ילד תוך שנתיים מיום הנישואין, אם האישה ברחה או מסרבת לחיות איתו, ובמידה ונוצרה עוינות בין המשפחות של הגבר והאישה. בגידה לא מהווה סיבה לגירושין, אך הבוגד ייקנס בבקר, ללא קשר למינו. האישה יכולה לדרוש גירושין אם היא אינה מעוניינת לחיות עם בעלה. כאמור, אב האישה יכול לדרוש גירושין במידה והבעל לא משלם את התשלום אשר נקבע מראש עבור האישה. בפועל, האב גורם לגירושין על ידי שכנוע בתו לסרב לחיות עם הגבר. כאשר אחד מבני הזוג דורש גירושין, בן הזוג השני חייב להיענות לבקשתו. יחד עם זאת, הדורש את הגירושין מחויב בקנס של בקר<ref name=":7" />.

לפרה תפקיד חשוב בתרבות הדינקה. בני הקבוצה מתחילים כל בוקר בחליבת הפרות. עושרו של כל חבר בקהילה נמדד במונחים של כמות הבקר שיש ברשותו. מתוך כבוד לבעלי החיים, בני הקבוצה אינם הורגים אותם במכוון על מנת שישמשו כמזון. עם זאת, בני הדינקההם כן אוכלים חיות במידה ואלו הוקרבו או מתו בצורה טבעית. לקבוצה מספר מנהגים נוספים העוסקים בפרה.: הם נוהגים לשרוף את צואת הפרות לכדי אפר, ולמרוח אותו על גופם על מנת שיגן עליהם מפני חרקים. בני הדינקה אףהם נוהגים להשתמש בשתן הפרה בכדי להלבין את שיערם. במסגרת תהליך הנישואין, אב הכלה מקבל מהבעל המיועד נדוניה בצורת בקר<ref name=":0" />.

בני הדינקה מעדיפים בגדים מינימליים והולכים יחפים. בתקופות עברו הגברים הסתובבו בעיקר בעירום והנשים לבשו חצאיות העשויות מעור של עזים. כיום, הגברים מכסים את איברי מינם באמצעות כיסויים המיוצרים מעור של חיות. לעיתים ניתן לראות אותם לובשים מעיל קצר, ואף בגדים מערביים למשלכמו חולצת טריקו עם מכנסיים קצרים, שהם מקבלים כתרומה מאנשים מהתרבות המערבית.<ref name=":7" />.