תזמורת הגדנ"ע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הסרת קישורים עודפים, ניסוח |
||
שורה 2:
'''תזמורת הגדנ"ע''' הייתה [[תזמורת סימפונית]] [[ישראל]]ית של נערים ונערות בגילאי 12–18 שהוקמה בשנת [[1953]] במסגרת [[גדנ"ע|הגדנ"ע]] והופיעה בארץ וכן בחוץ-לארץ, שם זכתה להצלחה ותהילה וגם זכתה ארבע פעמים במקום הראשון בתחרויות בינלאומיות. התזמורת הייתה הבסיס וקרש הקפיצה לנגניה הצעירים להשתלב מאוחר יותר בתזמורות הסימפוניות המקצועיות המובילות ובחיי [[המוזיקה הקלאסית]] בישראל.
בשנת [[1957]] קיבלה התזמורת תגבורת של נגנים מ[[תזמורת צה"ל]] ושינתה את שמה ל"'''תזמורת גדנ"ע-צה"ל'''" או "'''תזמורת הנוער הישראלית'''" (באנגלית: '''Israeli National Youth Orchestra''').
==ייסוד התזמורת==
רעיון הקמת התזמורת נהגה בשנת [[1953]] על ידי [[אלוף-משנה]] [[עקיבא עצמון]], המפקד (השני) של [[גדנ"ע|פיקוד הגדנ"ע]], שבנעוריו ניגן מוזיקה קלאסית ב[[כינור]]. הוא ניסח את חזונו במנשר מיוחד שכתב לקראת הקונצרט הראשון של התזמורת:
שורה 9 ⟵ 10:
עצמון גייס תקציבים והתמסר להיבטים הלוגיסטיים והמִנהליים,{{הערה|{{מעריב|יפעת נבו|תזמורת הגדנ"ע מנגנת שוב|1972/08/17|02101}}.}} ונעזר בהיבטים המקצועיים-מוזיקליים של הקמת התזמורת ב[[עמנואל עמירן|עמנואל עמירן-פוגצ'וב]], [[מפקח (חינוך)|מפקח]] מרכז במחלקת הפיקוח על החינוך המוזיקלי שליד [[משרד החינוך והתרבות]], ובעוזרו [[בן-ציון אורגד]], שניהם [[מלחין|מלחינים]] בעצמם.{{הערה|שם=זילברמן, פעולה מוזיקלית, על המשמר 1953/07/31|{{על המשמר|אוליה זילברמן|רשימות מוזיקליות {{!}} פעולה מוזיקלית למען הדור הצעיר: תזמורת סימפונית של הגדנ"ע|1953/07/31|01914}}.}} כ[[מנצח]]ים של התזמורת וכמדריכיהם של 71 הנערים והנערות שנקבצו ובאו להשתתף בתזמורת, נבחרו המוזיקאים [[ארטור גלברון]] מירושלים ו[[איתן לוסטיג]] מתל אביב. לימוד נגינת היצירות והחזרות לקונצרט הבכורה נמשכו כחמישה חודשים, בסופי-שבוע במחנה הגדנ"ע ב[[גבעת אולגה]], שהוכשר והותאם לקליטת הנגנים. שני המנצחים-מדריכים היו צריכים להתגבר על קשיים רבים, בהם חוסר בנגנים של [[ויולה|ויולות]] (נגני כינור היו בשפע), חוסר בנגנים ב[[כלי נשיפה]] למיניהם והיעדר ניסיון של רוב הנגנים בנגינה משותפת בצוותים תזמורתיים.{{הערה|[[דוד רוזוליו]], "על תזמורת הגדנ"ע", '''[[הארץ]]''', 7 באוגוסט 1953.}} בחופשת הפסח של שנת 1953 נקראו הנגנים הצעירים לכנס של חמישה ימים מרוכזים ומפרכים של הכנות לקונצרט ובתוספת של אימוני גדנ"ע רגילים כמו [[תרגילי סדר]], מסעות לילה ואימון גופני.{{הערה|{{דבר||התזמורת של הגדנ"ע במסעה הראשון|1953/08/28|02000|"[[דבר השבוע]]"}}.}} המאמצים נשאו פרי. בתום הכנס התקיימה מעין [[חזרה גנרלית]], שאליה הוזמנו בני המשפחות ומורי הנגינה של הנגנים, לקראת [[הופעת בכורה|קונצרט הבכורה]] הפומבי, שנערך בחודש אוגוסט ב[[בית ציוני אמריקה]] בתל אביב. התזמורת ניגנה יצירות של [[יוהאן סבסטיאן באך]], [[אנטוניו ויוואלדי|ויוואלדי]], [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]], [[פרנץ שוברט|שוברט]] ו[[בלה ברטוק|ברטוק]], וכן שתי יצירות של מלחינים ישראליים: [[קראל שלמון]] ו[[חנוך יעקבי]], וזכתה לתשואות הקהל.{{הערה|שם=זילברמן, פעולה מוזיקלית, על המשמר 1953/07/31}}
המנצח והפסנתרן [[אריה ורדי]]
==מאפייני התזמורת==
שורה 54 ⟵ 55:
בנוסף, זכתה התזמורת בפרסים ובתעודות הצטיינות הבאות:
*
*
*
===קונצרט חגיגי למלאות 30 שנה לייסוד התזמורת===
ב-[[13 בדצמבר]] [[1983]], 19 שנים לאחר שהתזמורת הפסיקה את פעילותה ו-30 שנה מיום היווסדה, התקיים קונצרט חגיגי, נוסטלגי במהותו, שבו אירחה [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] על בימתה ב[[היכל התרבות]] בתל אביב את בוגרי תזמורת סימפונית גדנ"ע. האירוע היה בחסותם המשותפת של [[שר החינוך והתרבות]] [[זבולון המר]] וה[[רמטכ"ל]] [[משה לוי]]. בהזמנה לקונצרט שפרסמה התזמורת הפילהרמונית הופיעה רשימה שמית של כל בוגרי התזמורת לדורותיהם, לפי כלי הנגינה שלהם בתזמורת.{{הערה|"רשימה שמית של "חברי תזמורת סימפונית גדנ"ע", מתוך התוכנייה של הקונצרט החגיגי של חברי תזמורת סימפונית גדנ"ע" בהיכל התרבות בתל אביב בחסות התזמורת הפילהרמונית הישראלית, 13 בדצמבר 1983.}} הרשימה כללה 140 נגני [[כינור]], 33 נגני [[ויולה]], 44 נגני [[צ'לו]], 15 נגני [[קונטרבס]], 17 נגני [[חליל]] ו[[פיקולו]], 10 נגני [[אבוב]], 16 נגני [[קלרנית]], 12 נגני [[בסון]], 18 נגני [[קרן יער|קרן]], 24 נגני [[חצוצרה]], 18 נגני [[טרומבון]], 3 נגני [[טובה (כלי נגינה)|טובה]], 9 נגני [[תופים]] ו[[כלי הקשה]] ו-2 נגני [[נבל]], ובסך-הכול 261 נגנים. הנגנים באו משורות התזמורות המקצועיות הישראליות הבאות: התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ש-35 מנגניה ב-1983 החלו דרכם בתזמורת; [[התזמורת הסימפונית ירושלים]]; [[התזמורת הקאמרית הישראלית]]; [[התזמורת הסימפונית חיפה]]; [[הסינפונייטה הישראלית באר שבע]]; ו[[תזמורת נתניה - הקאמרית הקיבוצית]]. כמו כן, הרשימה כללה מורים לנגינה וחובבי מוזיקה שהמשיכו לנגן בהרכבים קאמריים להנאתם. בקונצרט בניצוחו של ריקליס נוגנו "בתרועה לישראל" ל[[פאול בן חיים|בן חיים]]; פרקים מ[[הסימפוניה החמישית של בטהובן|הסימפוניה החמישית]] ל[[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]]; פרקים מ[[סימפוניות מס' 88 ו-89 של היידן|סימפוניה מס' 88]] ל[[יוזף היידן|היידן]]; ו[[פרלוד]]ים של [[פרנץ ליסט|ליסט]].
הסופר והמשורר [[יורם טהרלב]] כתב לכבוד האירוע החגיגי שיר שכותרתו "מוכרחים להמשיך לנגן" הוא פתח את השיר במילים: {{ציטוטון|גם אם עברו שלושים שנה איש לא שכח אתכם, אנשי תזמורת הגדנ"ע, אתם מזכירים לנו עדיין תקופה אחרת וצלילים אחרים, תקופה שהסיפא והספרא הלכו כמו שני חברים}}, וסיימו כך: {{ציטוטון|בקיצור, למה נלך סחור סחור, אתם הרי יודעים למה אנו מתכוונים: מדינת ישראל לא הייתה מגיעה למה שהגיעה אלמלא אתם, הנגנים, וגם היום היו שונים פני המדינה אילו לא סגרו את תזמורת הגדנ"ע; כן, גם היום כמו בכל דור, אם רוצים לשוב וליצור, ללחום ולהגן מוכרחים להמשיך לנגן.{{הערה|
==לקריאה נוספת==
*
*
==קישורים חיצוניים==
*
*
*
*
==הערות שוליים==
|