המצעדים מסלמה למונטגומרי – הבדלי גרסאות

'''המצעדים מסלמה למונטגומרי''' (ב[[אנגלית]]: '''Selma to Montgomery marches''') היו מצעדי מחאה מהעיר [[סלמה (אלבמה)|סלמה]] ב[[מדינות ארצות הברית|מדינת]] [[אלבמה]] לבירת המדינה [[מונטגומרי (אלבמה)|מונטגומרי]], מרחק של כ-87 ק"מ. את המצעדים שאירגןאירגן [[מרטין לותר קינג]] וארגון ה-SCLC{{כ}} (Southern Christian Leadership Conference), בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם מקומיים ב[[אלבמה]]באלבמה במרץ [[1965]]. הצועדים מחו על סירובהמכשולים שהציבו רשויות המדינה לתתבפני מתן זכות הצבעה לאפרו-אמריקאים, שכללו מאסרים וצעדי ענישה כלכליים. החל מינואר 1965 יזם ה-SCLC מסע תעמולה על מנת להסב את תשומת לב האומה האמריקאיתהציבורית להפרת זכויות הצבעה באלבמה, תושבים אפרו-אמריקאים ניסו להירשם להצבעה אך נאסרו על ידי המשטרה. במקביל נקטו השלטונות האזרחיים בצעדי ענישה כלכליים כנגד הקהילות האפרו-אמריקאיותהזכויות.

ביום [[7 במרץ]] 1965 צעדו 600 פעילי זכויות אדם מהעיר סלמה לכיוון מזרח אל עבר מונטגומרי. את המצעד הובילו פעיל זכויות האזרח [[ג'ון לואיס]] והכומר [[הוסאה ויליאמס]] מה-SCLC‏SCLC. משהגיעוכשהגיעו הצועדים ל[[גשר אדמונד פטוס]] שעל [[נהר אלבמה]] הם נתקלו במחסום של משטרת המדינה ושוטרים ממשרד השריף המקומי,. השוטרים תקפו את הצועדים באלימות תוך שהם משתמשים ב[[גז מדמיע]] והדפו את הצועדיםאותם בחזרהחזרה לסלמה. באירוע נפצעו 17 מפגינים. על גבי מסכי הטלוויזיה נראו תמונות קשות של מפגינים מופלים לקרקע ומוכים באלימות עד זוב דם,. אירועי היום העניקו לאירוע את השם '''יום ראשון העקוב מדם''' (אנגלית: Bloody Sunday){{כ}}{{הערה|מחלקת ההיסטוריה של מדינת אלבמה [http://www.alabamamoments.state.al.us/sec59det.html Selma-to-Montgomery 1965 Voting Rights March] תיאור המאבק. נקרא ביום 23.4.2013. }}.

ההבדל בין האלימות הקשה של נציגי השלטון ואי-האלימות של המפגינים יצרו ניגוד שהסיט את משקל דעת הקהל והראה את היעילות של האסטרטגיה של מרטין לותר קינג. באופן פרדוקסלי הוא עצמו נעדר מאירועי יום ראשון העקוב מדםזה{{הערה|[http://www.schillerinstitute.org/conf-iclc/2001/Labor%20Day/conf_sep_2001_mw_.html סיפור אישי ממהפגנה של אמיליה רובינזון שהוכתה קשות ותמונתה הכתה גלים בכלי התקשורת]}}.

על מנת למנוע אירוע אלים נוסף פנה ארגון ה-SCLC לבית משפט בבקשה לערוך מצעד נוסף. הבקשה נדחתה וביתבית המשפט הוציא [[צו ביניים]] המונע מעריכת מצעדים נוספים עד לעריכת דיון נוסף.

ביום [[9 במרץ]] הוביל מרטין לותר קינג מצעד של 2,500 מפגינים,. ההפגנההם יצאההגיעו אל גשרלגשר אדמונד פטוס, שם נערך טקס דתי קצר, והמפגינים חזרווחזרו לסלמה. בערב התקיפו פעילי [[קו קלוקס קלאן|קו-קלוקס-קלאן]] 3 כמרים לבנים שהשתתפו באירוע. אחד הקורבנות, כומר מכנסיית ה[[אוניברסליזם יוניטריאני]] מ[[בוסטון]], מת מפצעיו בבית החולים ב[[ברמינגהאם (אלבמה)|ברמינגהאם]], לשם נלקח מיד לאחר התקרית מחשש שבית החולים המקומי בסלמה יסרב לטפל בו.

ביום [[16 במרץ]] פסק בית המשפט לטובת ארגוני זכויות האדם וקבע כי יש לאפשר את המצעד,. ובב-[[21 במרץ]] יצאו 8,000 מפגינים ובהם גם מרטין לותר קינג בצעדה מסלמה למונטגומרי. ב-[[24 במרץ]] הגיעו אלפי המפגינים לשולי העיר מונטגומרי וחנו ללילה באירוע שהפך למופע אומנותי של. אמנים אמריקאיםתומכים שהצטרפוהופיעו לשורות המפגיניםלפניהם. ב-[[25 במרץ]]למחרת יצאו 25,000 מפגינים אל בניין הממשלה של אלבמה ושם נשא מרטין לותר קינג דרשה הידועה בשם [[עד מתי, עוד מעט]]:

{{ציטוטון|המטרה אליה אנו חותרים היא חברה שנמצאת בשלום עם עצמה, חברה שיכולה לחיות עם מצפונה... אני יודע שאת שואלים עד מתי נמתין? אני באתי לומר לכם באחר צהריים זה למרות הרגעים הקשים, השעות המתסכלות, זה יקרה עוד מעט.}}

שלושת המצעדים היויישמו מסכתאת מאבקמדיניות אחת,המאבק סלע בוחן למאבק לאהבלתי אלים מול יריב חסר מעצורים והביא להטיית מאזן הכוחות הפוליטי לטובת זכויות האדם וארגוניםשל לקידוםמרטין שוויוןלותר אזרחיקינג. התמונות הקשות שהופצו מהעימותים, בהםשבהן נראו שליחינציגי מדינת אלבמה נוקטים באלימות חסרת ריסון כנגד מפגינים, רעיוןיצרו ההפרדהרושם הגזעיתציבורי נקשרשלפיו ללאאלבמה הפרדפועלת עם טרור בחסות מדינה המופנה בעיקר כנגד מיעוטים על רקעבאופן גזעני. שינוי זה לא פסח על שדרות הכוח העיקריות בארצות הברית, על רקע האירועים ולחץבלחץ דעת הקהל הזמין הנשיא [[לינדון ג'ונסון]] את מושל מדינת אלבמה [[ג'ורג' וולאס]] על מנת לדון איתו על שינוי מדיניות מדינת אלבמה בנוגע לזכויות אדם,. יומיים לאחר מכן הגיש הנשיא לקונגרס הצעת חוק שהפכה מאוחר יותר ל[[חוק זכויות ההצבעה (1965)|חוק זכות ההצבעה]].