מלחמת העצמאות של בנגלדש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת תבנית סכסוך צבאי
שורה 28:
==רקע==
 
ב-15 באוגוסט 1947 תם השלטון הבריטי ב[[תת-היבשת ההודית]], והיא חולקה, בחלקה היבשתי, לשתי מדינות עצמאיות (ראו: [[חלוקת הודו]]): הודו, שכללה בעיקר אזורים בעלי רוב [[הינדי]], ופקיסטן, שכללה בעיקר אזורים בעלי רוב מוסלמי. המדינה המוסלמית, פקיסטן, הייתה מחולקת לשני חלקים מרוחקים זה מזה כ-1,600 ק"מ, שווים בקירוב באוכלוסייתם, כ-67 מיליון נפש בכל אחד: מזרח פקיסטן (בשטח שמהווה כיום את בנגלדש), ובו רוב לדוברי [[בנגלית]], ומערב פקיסטן (בגבולות פקיסטן של היום), בה שרר רוב של דוברי [[אורדו]], וביניהם חצצה הודו.
את השלטון על המדינה הצעירה נטלו האליטות הצבאיות המוסלמיות של מערב פקיסטן (רובם בני האוכלוסיות האתניות של ה[[פנג'אב]]י ו[[פתאנים]]). כללית, המשטר נקט מדיניות של העדפת החלק המערבי ואפליית החלק המזרחי, הן בחלוקת משרות, כולל בצבא, הן בהשקעות כלכליות והן בקביעת עליונותה של שפת האורדו על פני הבנגלית. בנובמבר 1970 פקדה את מזרח פקיסטן סופת [[ציקלון]], שגבתה את חייהם של מאות אלפי תושבים. תגובת השלטון המרכזי, אשר התמהמה בפעולות הסיוע, המחישה, בעיני תושבי מזרח פקיסטן, את היחס המפלה.