פרשת אחרי מות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
ה[[הפטרה]] היא ב{{תנ"ך|יחזקאל|כב|א|טז}}, "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט", והיא מתארת את תוכחתו של [[יחזקאל]] על הפרת איסורי העריות.
קריאת הפטרת אחרי מות היא נדירה ביותר בגלל שבשנים פשוטות אחרי מות מחוברת ל"קדושים" וקוראים את הפטרת קדושים. בשנים מעוברות המתחילות ביום חמישי קוראים בשבת פרשת אחרי את הפטרת [[שבת הגדול]] ובשנים מעוברות בהם [[פסח]] יוצא ביום חמישי או בשבת קוראים עם פרשת אחרי מות את הפטרת פרשת קדושים, כי בשבת פרשת קדושים קוראים את הפטרת שבת [[ראש חודש]] או "מחר חודש"{{הערה|{{HebrewBooks|אהרן נייוירטה|על הפטרת אחרי/קדושים הנדירה|56117|אור ישראל ז', עמ' קנז ואילך|עמוד=158}}}}. על כן, רק בשנים מסוג [[שנת זחג|זחג]] (כ 6% מהשנים) קוראים את הפטרת אחרי מות "התשפוט התשפוט". גם בשנות זח"ג נחלקו הדיעות איזו הפשטרה יש לקרוא באחרי מות. הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]] כתב שהוא בירר אצל בעלי הקריאה שבירושלים את המנהג וכולם העידו שקוראים באחרי מות את התשפוט ובקדושים את "הלא כבני כושיים". לעומת זאת, המרדכי, והרמ"א והב"ח והמגן אברהם כולם כתבו להיפך{{הערה|{{HebrewBooks|ניסן אהרן טוקצינסקי|ע"ד הפטרות אחרי וקדושים|22883|תבונה 3, תש"ג, עמ' קל"ד|עמוד=140}}}}. הרב [[מאיר סטולביץ]] כתב שבענין נדיר כזה אין להסתמך על עדות מנהג, שכן אין בירור אמיתי של מה היה המנהג מקדם ולכן יש לקרוא על פי מה שכתבו הפוסקים{{הערה|{{HebrewBooks|מאיר סטלביץ|ע"ד הפטרות אחרי וקדושים|22888|תבונה 4, תש"ד, עמ' ט'-י'|עמוד=14}}}}.
בראשונים מובאים מנהגים שונים להפטרת אחרי מות. ה[[רמב"ם]]{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_(%D7%94) רמב"ם סדר התפילה (ה)]}} ו[[ספר האשכול]] כותבים שיש לקרוא את "התשפוט התשפוט", בעוד רמזי רוקח כותב לקרוא "הלא כבני כושיים". ה[[אבודרהם]] כותב שקוראים בסוף עמוס מ"הנה ימים באים"{{הערה|{{תנ"ך|עמוס|ח|יא}}}} ושיש קוראים את התשפוט התשפוט.
| |||