פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: אידיאל
 
'''מוניזם''' הוא העמדה שהנפש והגוף אינם ישויות נפרדות [[אונטולוגיה|אונטולוגית]]. עמדה זו פותחה ב[[פילוסופיה מערבית|פילוסופיה המערבית]] על ידי [[פרמנידס]] ב[[המאה ה-5 לפני הספירה|מאה ה-5 לפני הספירה]] ומאוחר יותר על ידי ה[[רציונליזם|רציונליסט]] [[ברוך שפינוזה]]{{הערה|1=ברוך שפינוזה, ''מאמר תאולוגי-מדיני'', תרגום: [[חיים וירשובסקי]], ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], 1961. }}.
*על פי ה[[אידאליזםאידיאליזם]] הנפש היא כל מה שקיים והעולם החיצוני הוא נפשי או [[אשליה]] שנוצרת על ידי הנפש.
*על פי המוניזם הנטורליסטי, ישנם חומרים אחרים, מוחיים, שהם, יחד עם הנפש, תכונות של חומר בלתי ידוע.
*ה[[פיזיקליזם]] טוען שרק ישויות בתאוריה פיזיקלית הן קיימות וכי הנפש תוסבר בסופו של דבר במונחים של ישויות אלה (המוניזם הרווח ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] ו[[המאה ה-21|ה-21]] הוא גרסאות של פיזיקליזם: [[ביהביוריזם]], תורת זהות טיפוס, [[מוניזם אנומלי]] ו[[פונקציונליזם (פילוסופיה)|פונקציונליזם]]).
==מוניזם==
{{הפניה לערך מורחב|מוניזם}}
'''מוניזם''', בניגוד לדואליזם, לא מקבל כל חלוקה בסיסית. חוסר נפרדות המציאות הוא רעיון מרכזי בפילוסופיה המזרחית כבר אלפיים שנה, ב[[פילוסופיה הודית|פילוסופיה ההודית]] וה[[פילוסופיה סינית|סינית]], מוניזם הוא חלק מהבנת מושג החוויה. כיום, מרבית הצורות המקובלות של מוניזם בפילוסופיה המערבית הן פיזיקליסטיות. על פי ה'''פיזיקליזם המוניסטי''' החומר הקיים היחידי הוא פיזיקלי ועליו להיחקר על ידי המדע. צורה נוספת של מוניזם, [[אידאליזםאידיאליזם]] גורסת שהחומר הקיים היחידי הוא נפשי. ברקלי האמין בצורה טהורה של אידאליזםאידיאליזם. על פי גרסה מתוחכמת יותר, '''[[פנפסיכיזם]]''', חוויות ותכונות נפשיות עומדות בבסיס חוויות ותכונות פיזיקליות. גרסה זו על ידי [[אלפרד ווייטהד]] ו[[דייוויד גריפין]].
 
על פי ה'''[[פנומנליזם]]''' ייצוגים (או מידע חושים) של אובייקטים חיצוניים הוא כל מה שקיים. [[ברטרנד ראסל]] וה[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]] תמכו בגישה זו בתחילת המאה ה-20. אפשרות נוספת, היא לקבל את קיומו של חומר בסיסי אשר אינו פיזיקלי או נפשי, כך שהנפשי והפיזיקלי יהיו תכונות חומר נייטרלי. [[ברוך שפינוזה]] תמך בעמדה זו ו[[ארנסט מאך]] תרם להפצתה. '''מוניזם נייטרלי''' מזכיר דואליזם של תכונה.