רוק אנד רול – הבדלי גרסאות

פיתוחם של שלושת כלי הנגינה החשמליים, ובמיוחד הגיטרה החשמלית, השפיע על שני סגנונות מוזיקליים: ה[[קנטרי|קאנטרי]] והבלוז. נגני ה[[קאנטרי]] עברו עתה מ[[בנג'ו]] לגיטרות חשמליות. בעוד שהאירופאים ניגנו בגיטרות הקלאסיות בעזרת האצבעות והציפורניים בלבד, האמריקאים ניגנו בגיטרות החשמליות בעזרת [[מפרט]], כמו שלפני כן ניגנו בבנג'ו. שינוי עמוק יותר חל בבלוז בשנות הארבעים: מוזיקאים שחוריםאפרו-אמריקאים מובילים וביניהם [[טי-בון ווקר]], [[ג'ון לי הוקר]], [[מאדי ווטרס]] ואחרים עברו לנגן בגיטרה חשמלית, דבר שהפך את הגיטרה החשמלית ליותר ויותר פופולרית. בשנים אלה מנגינות הבלוז עברו עיבוד אלקטרוני-מודרני ונוצר ג'אנר חדש בשם [[:en:Electric_blues|Electric blues]] (בלוז חשמלי).

קצב ה[[בלוז]] חזר, ולא רק בצורתו המקורית, אלא גם בסגנון חדשני שכונה rocking and rolling (להתנדנד ולהתגלגל), או בקיצור - רוק'נרול. מונח שטבע שדר הבלוז האמריקאי [[אלן פריד]] בשנת [[1954]]. [[צ'אק ברי]], אפרו-אמריקאי שחור, אמנם היה מהראשונים להציג נגינה שאופיינה בסגנון יותר אגרסיבי, מהיר וגם [[שמחה|שמח]] מהבלוז. אבל רוב אמני הרוק<nowiki>'נרול היו אמריקאים לבנים, וכן שווקו ל''קהל הלבן''</nowiki> [[נפרד אבל שווה|בארה<nowiki>''</nowiki>ב המופרדת גזעית]]. עם זאת, הרוק'נרול ירש מהבלוז את הקצב ואת טכניקת הנגינה בשלמותם, על כן, בלוז (בגרסתו האינסטרומנטלית) ורוק'נרול הם סגנונות אחים - בלתי ניתנים להפרדה. אף-על-פי-כן, אמני הרוק'נרול הוסיפו גם מספר חידושים, כגון, [[זמרה|שירה]] שמחה, קצב [[תופים]] מהיר, פריטה הרבה יותר מהירה על אקורדים שמחים יותר (אקורדים מז'וריים) ואלמנטים אחרים [[קאנטרי|ממוזיקת קאנטרי]]. מוזיקת הרוק'נרול הייתה מוזיקה סוחפת שלוותה ב[[ריקוד]]י זוגות סוערים. חלק מאמני הבלוז-רוק'נרול הוסיפו גם גיטרות אקוסטיות בנוסף לגיטרות החשמליות. הולחנו הרבה שירי בלוז-רוק'נרול במיוחד ל[[גיטרה אקוסטית|גיטרה האקוסטית]]– שירים קצרים, קלים ושמחים.