ציונות וגופניות – הבדלי גרסאות

ה[[צבר (סלנג)|צבר]], בן דור הארץ מתואר כגבר יפה תואר, שרירי ועז רוח, בניגוד ליהודי הגלותי. בעקר בולטות בו תכונות של העצמה גברית ובריאות. הגבריות מתוארת במונחים של יופי גברי [[הלניזם|הלניסטי]], עוצמה גברית 'גויית', תוצרת 'משובחת' של הציונות. כך כותב יעקב כהן: {{ציטוטון|בהיפגשך עם צעיר מגידולי הארץ תראה לפניך גבר פורח, חסון, מיתמר}}."{{הערה|אלמוג ע', הצבר - דיוקן, עם עובד, תל אביב, 1997, ע"מ 133}}. מול הדימוי של היהודי הגלותי הזקן, הכפוף, המכוער, חסר האונים, העמידו את הניגוד: דמות הצבר שמתאפיין בנעוריו, זקיפותו וביטחונו העצמי. הצבר, יליד הארץ האותנטי, 'יפה הבלורית והתואר' היה התגלמות הרעיון של היהודי החדש שהציונות שאפה לעצב. לואידור מתאר את יהודה בספרו "יהודה נוטר הפרדס": "איש צעיר כבן שלושים, בעל גוף כביר, רחב כתפיים ואמיץ כוח. בעמדו על מקומו ורגליו, הנעולות בסנדלים גבוהים, פשוטות לצדדים וידיו תחובות עמוק, עמוק בכיסי מכנסיו, חזהו הכביר בולט. אז הוא דומה לסלע מוצק אשר שורשו בקרקע".{{הערה|עוז אלמוג, '''הצבר - דיוקן''', תל אביב:עם עובד, 1997, ע"מ 133}}