ביקוע גרעיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 8:
גרעינים של יסודות כבדים אינם יציבים כמו אלה של יסודות קלים יותר. הכוח שמחזיק ביחד את ה[[נוקליאון|נוקליאונים]] (ה[[פרוטון|פרוטונים]] וה[[נייטרון|נייטרונים]]) בגרעין הוא כוח קצר טווח, [[הכוח הגרעיני]], שעוצמתו דועכת בחדות מעל מרחק של כ־2 [[פמטומטר]]. זאת, לעומת [[הכוח האלקטרומגנטי]] שהטווח שלו אינסופי וגורם לדחיה בין הפרוטונים בגרעין. בגרעינים כבדים, הדחיה החשמלית מתגברת על המשיכה של הכוח קצר הטווח, והם מתפרקים. ההתפרקות הנפוצה היא [[התפרקות אלפא]], בה נפלט מהגרעין המקורי גרעין של [[חלקיק אלפא]], שהוא גרעין של ה[[איזוטופ]] [[הליום]]־4. אולם לעיתים, ובמיוחד בגרעינים כבדים במיוחד, ההתפרקות היא יותר דרמטית, ובה הגרעין הכבד מתפרק לשני גרעינים קלים יותר (המכונים "תוצרי ביקוע") ולמספר נייטרונים. תהליך כזה מכונה '''ביקוע גרעיני'''.
 
היציבות הגדולה יותר של התוצרים, משמעותה היא שהם נמצאים בסך הכל במצב אנרגטי נמוך יותר, שמתבטא (על פי עקרון שקילות האנרגיה והמסה - [[E=mc²]]) במסה קטנה יותר של התוצרים. האנרגיה העודפת שונה במקצת בהתאם לגרעין המתבקע ולתוצרי הביקוע, אך עומדת על כ־200 [[אלקטרון וולט|MeV]], כלומר כאלפית מהמאסהמהמסה של הגרעין (כשהיא מתורגמת לאנרגיה). אנרגיה זו נפלטת הן כאנרגיה קינטית של התוצרים השונים, והן כקרני גמא.
 
ביקוע גרעיני יכול להתרחש באופן ספונטני. אולם החשיבות של התופעה היא התרחשותה כתוצאה מפגיעה של נייטרון בגרעין. הנייטרון נבלע בגרעין, והופך אותו לאיזוטופ אחר, בעל מספר מסה גבוה יותר, ובדרך כלל לא במצב היסוד אלא ב[[עירור|מצב מעורר]]. עבור גרעינים מסוימים לגרעין מעורר זה יש סיכוי גבוה להתפרק בביקוע גרעיני. החשיבות של הביקוע כתוצאה מפגיעת נייטרון היא מכיוון שבכל ביקוע נפלטים עוד נייטרונים, הם בעצמם יכולים לגרום לביקוע דומה בגרעינים אחרים, וכן הלאה. תופעה זו נקראת '''[[תגובת שרשרת גרעינית]]'''.