התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 247:
 
===חוק זכות ההצבעה 1965===
{{הפניה לערך מורחב|חוק זכות ההצבעה (1965)}}
שמונה ימים לאחר הצעדה הראשונה בסאלמה, ולפני הצעדה המסכמת, נשא הנשיא ג'ונסון נאום טלוויזיוני, שבו תמך בחוק זכויות ההצבעה ששלח לקונגרס. הוא הצהיר כי
"המטרה שלהם חייבת להיות גם המטרה שלנו. בגלל שלא מדובר רק על שחורים, אלא למעשה אלה כולנו, שחייבים להתגבר על המורשת המשתקת של קנאות ואי-צדק. ואכן אנו נתגבר." ([[הרמז]] לשיר המחאה [[We Shall Overcome]])
 
ג'ונסון חתם על חוק ההצבעה של 1965 ב-6 באוגוסט. החוק ביטל מבחני אוריינות ומבחנים סובייקטיביים אחרים לרישום בוחרים. הוא אפשר פיקוח פדרלי על רישום בוחרים במדינות ובמחוזות שבהם מבחנים כאלה היו בשימוש. לשחורים שהרישום שלהם כמצביעים נחסם, היתה סוף סוף חלופה לפניה לבתי משפט מקומיים או מדינתיים, אשר רק לעתים רחוקות אישרו את הרישום שלהם. אם התרחשה הפליה ברישום הבוחרים, החוק אישר לתובע הכללי של ארצות הברית לשלוח בוחנים פדרלים במקום הרשמים המקומיים.
 
תוך מספר חודשים לאחר שעבר החוק, נרשמו 250 אלף שחורים כבוחרים חדשים, שליש מהם נרשמו על ידי בוחנים פדרלים. בתוך 4 שנים רישום הבוחרים בדרום יותר גדל ביותר מפי שתיים. בשנת 1965, מיסיסיפי היתה בעלת השיעור הגבוה ביותר של רישום בוחרים שחורים מתוך כלל השחורים עם 74%, והיתה המדינה בעלת מספר הנבחרים השחורים הגבוה ביותר במדינה. ב-1969 טנסי היתה בעלת שיעור הרשמה של 92 אחוז מבין המצביעים השחורים, ארקנסו 78% וטקסס 73%.
 
מספר לבנים שהתנגדו לחוק ההצבעה שילמו במהירות מחיר פוליטי. בשנת 1966 השריף ג'ים קלארק מאלבמה, שנודע לשמצה בגלל שהנהיג שימוש ב[[מלמד בקר|מלמדי בקר]] נגד צועדים מהתנועה לזכויות האזרחים, הועמד להצבעה והודח.
 
הקניית זכויות הצבעה לשחורים שינתה את המפה הפוליטית של הדרום. כאשר הקונגרס העביר את חוק זכויות ההצבעה, רק כ-100 שחורים החזיקו במשרות של נבחרי ציבור, וכולם היו במדינות הצפוניות. עד 1989 היו מעל 7,200 שחורים במשרות אלה, מתוכם 4,800 במדינות הדרום. כמעט בכל מחוז ב"רצועה השחורה" (מקומות בהם השחורים היו רוב האוכלוסייה) באלבמה, היה שריף שחור. שחורים דרומיים החזיקו במשרדות בכירות בממשל ברמות העיר, המחוז והמדינה.
 
ב1978 , בחרו תושבי [[ניו אורלינס]] את ראש העיר השחור הראשון של העיר, ארנסט מוריאל. ב- 1981 אטלנטה בחרה למשרת ראש העיר את השחור אנדרו יאנג. בג'קסון, מיסיסיפי, נבחר לראשונה ראש עיר שחור בשם הארווי ג'ונסון הבן ב-1997 . פוליטיקאים שחורים ברמה הלאומית כללו את [[ברברה ג'ורדן]], שהיתה האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שנבחרה לסנאט של טקסס, ולאישה האפרו-אמריקאית הראשונה מן דרום ארצות הברית שנבחרה לבית הנבחרים הארצי. הנשיא [[ג'ימי קארטר]] מינה את אנדרו יאנג לשגריר ארצות הברית באו"ם. ג'וליאן בונד נבחר למועצה המחוקקת של ג'ורג'יה ב -1965, אם כי התגובה הפוליטית להתנגדות הציבורית שלו למעורבותה של ארצות הברית במלחמת וייטנאם, מנעה ממנו לתפוס את מושבו עד 1967. [[ג'ון לואיס (פוליטיקאי)|ג'ון לואיס]] מייצג את המחוז החמישי של ג'ורג'יה (המכסה ברובו את העיר אטלנטה ופרבריה) בבית הנבחרים של ארצות הברית , החל משנת 1987.
 
===התנועה לדיור הוגן, 1966-1968===
===מהומות גזעיות 1967===