סינדרום ירושלים – הבדלי גרסאות

המחקרים המודרניים מצביעים על כך שמרבית הלוקים בתסמונת הם בעלי רקע מוכח של הפרעות נפשיות משמעותיות עוד טרם הגיעם לירושלים. לרוב הם צעירים ממדינהמ[[מדינה מערבית]], בעלי רקע דתי, חיים לבדם וביקרו בעיר לבדם. מרבית הלוקים בתסמונת אף היו בטיפולים נפשיים לפני שלקו בתסמונת. קיימים נתונים סותרים על מספר הלוקים בתסמונת שמאושפזים מדי שנה ב[[מרכז לבריאות הנפש ירושלים]], והמספרים נעים בין 3–4 אנשים לבין 50 איש בשנה{{הערה|M. Kalian and E. Witztum ,[http://bjp.rcpsych.org/cgi/content/full/176/5/492-a ‏Comments on Jerusalem syndrome], The British Journal of Psychiatry (2000) 176: 492}}{{כ}}{{הערה|Christelle Evans and Jonathan Behar, [http://archive.student.bmj.com/issues/06/02/education/62.php ‏Jerusalem syndrome], studentBMJ 2006;14:45-88}}. אלה הנזקקים לאשפוז מתאוששים בדרך כלל תוך זמן קצר ובסיוע טיפול תרופתי הולם. במידה שניתן לקיים עימם שיחות טיפוליות, מנסים להגיע איתם להבנה אודות השתלשלות האירועים שהוליכו לאשפוז. לרוב מומלץ להם לשוב למולדתם ולהמשיך טיפול בסביבתם הטבעית ובשפת אמם.