תורתו אומנותו – הבדלי גרסאות

כחצי שנה לפני קום מדינת ישראל, עם הקמת "ועדת הביטחון" של [[הוועד הלאומי|הועד הלאומי]] וגיבוש [[מפקד העם]] שגייס את הלוחמים למלחמת השחרור, הורתה [[מועצת גדולי התורה]] לנציגי אגודת ישראל להצטרף לוועדה ולדרוש את שחרורם של בני הישיבות מחובת הגיוס, ובמקביל לפעול גם להקמת יחידות דתיות.{{הערה|{{בחדרי חרדים|יוסף גליק|מסמכים נדירים היסטוריים חושפים: דרישות מועצת גדולי התורה לגיוס חרדים לצה"ל|118848|8 במאי 2017}}}} ב[[מלחמת העצמאות]] קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ב[[היישוב|יישוב]], ולהצטרף לגדודים הדתיים.{{הערה|{{כיכר השבת|ניסים פרץ|כשמועצת גדולי התורה של "אגודה" קראה להתגייס לצבא|206924|14 באוגוסט 2016}}}} עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים ל[[גדוד טוביה]], לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים.{{הערה|{{בשבע|אהרן קורנפלד|ההסדרניקים של תש"ח - בגליון השבוע|1391|13 בנובמבר 1987}}}}

 

 

 

לעומת העמדה החרדית, אצל רבני הציבור ה[[דתי לאומי]] רווחת הדעה שהשירות הצבאי הוא בגדר [[מלחמת מצווה]] מאחר שמטרתו "עזרת ישראל מיד צר" ו[[מצוות יישוב ארץ ישראל]], המחייבת לשמור את הארץ ביד ישראל ושלא להניחה ביד האומות.{{הערה|1=ראו מנין המצוות ל[[רמב"ן]], מצווה ד'.}} מצווה זו 'יכולה להיעשות בידי אחרים' ולפיכך אינה דוחה את [[מצוות תלמוד תורה]], אך בעיתות מלחמה ישנו צורך בכוח אדם מקצועי רב לשירות ולפיכך גם תלמידי הישיבות אינם יכולים להיפטר משירות סדיר מקוצר ומשירות מילואים שיכשיר אותם למטרה זו.{{הערה|ראו לדוגמה את "[http://www.daat.ac.il/daat/tsava/maamar/zot-2.htm זאת תורת ההסדר]", מאת הרב [[אהרן ליכטנשטיין]], פורסם ב[[תחומין]] (1986)}}