ויקיפדיה

שלום עליכם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לאנטישמיות
קו מפריד בטווח מספרים, עריכה
שורה 20:
==תולדות חייו==
 
שלום רבינוביץ נולד בעיר [[פריאסלאב]] (כיום פריאסלאב-חמלניצקי) שב[[קייב (מחוז)|פלך קייב]], בדרום-מערב [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] (כיום [[אוקראינה]]) ב[[תחום המושב]] היהודי. זמן קצר לאחר לידתו עברה משפחתו לעיירה וורונקה {{גר|Woronkiw}}, שם עברו על שלום שנות ילדותו המאושרות. "בוורונקה הקטנטונת עברו עלי שנותי הטובות ביותר" כתב שלום עליכם ל [[יהושע חנא רבניצקי|י.ח. רבניצקי]]. העיירה וורונקה שימשה אב טיפוס ל[[שטעטל|עיירתו]] הבדיונית של שלום עליכם: [[כתריאליבקה]], שהתפרסמה בעולם הספרות על דמויותיה והווי החיים היהודי שלה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = שלום עליכם|שם = חיי אדם|מו"ל = דביר|שנת הוצאה = תש"י}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = מארי וויפה-גולדברג|שם = אבי, שלום עליכם|מו"ל = ספריית פועלים|שנת הוצאה = 1972}}}}
 
כשהגיע שלום רבינוביץ לגיל 11 נאלצה משפחתו לחזור לפריאסלאב וחייו של שלום השתנו לרעה. אביו הפך מסוחר לבעל [[פונדק|פונדק דרכים]] והילדים נרתמו גם הם לעבודה הקשה של תחזוקת מלון אורחים. זמן קצר לאחר חגיגת [[בר מצווה|בר-המצווה]] של שלום נפטרה אמו, חיה אסתר, ממגפת ה[[כולרה|כולירע.]] אביו נישא לאחר מספר חודשים לאישה אחרת, שהפכה ל[[משפחה מורכבת|אם חורגת]], אשר מיררה את חייהם של הילדים. "תפקיד גדול נועד לאם החורגת ב[[אוטוביוגרפיה]] של אבי" כותבת בתו, מארי וויפה-גולדברג, "צלה העיק על נעוריו... כאשר גדל, קמו לו בעיות רבות, אבל אף אחת לא העיקה עליו כזאת הקשורה בה".{{הערה|מארי וויפה-גולדברג, '''אבי, שלום עליכם''', עמ' }} למעשה, יצירתו הספרותית הראשונה של שלום עליכם הייתה מחברת, שכתב בנעוריו, ובה אוסף הקללות של האם החורגת, כשהן מסודרות על פי האלף בית.
 
את השכלתו רכש ב[[תלמוד תורה]], וכבר בהיותו בןבגיל 21 פרסם מאמרים וסיפורים קצרים – תחילה ב[[עיתון]] "[[המליץ]]" ולאחר מכן כ[[פיליטון|פיליטונים]] (מעין איגרות) ב[[יידיש]]. הוא כתב גם ב[[רוסית]] וב[[עברית]], אך חלק הארי של יצירתו נכתב ביידיש. הוא הסביר את בחירתו בשם עט, לאחר שכבר פרסם את "צוויי קברים" (מיידיש: ''שני קברים'') בשם 'ראב-וויטש' הרומז על שם משפחתו,{{הערה|1=[ צווי קברים] דף השער - באתר המרכז הלאומי ליידיש}} בכך שלא רצה שאביו יידע על כתיבת מאמר ביידיש (ייתכן שהיה זה "אסופת קללות של החותנת" מאמר רווי הומור אך גם ביטויים שנחשבו אז בוטים). לפי השערה אחת אביו, נחום מנחם רבינוביץ', היה משכיל שתמך בכתיבה בעברית, והתנגד לכתיבה ביידיש. דעה אחרת גורסת שאביו היה איש דתי, והתנגד לסיפורים בסגנון ההשכלה, או לביטויים בוטים.
 
שלום רבינוביץ' נישא בשנת [[1883]] לתלמידתו הפרטית, אולגה, בתו של אלימלך לוויב, ונכנס לעולם העסקים של [[קייב]] בעקבות הירושה שקיבל לאחר מות חותנו. בשנים [[1888]]–[[1889]] ערך [[הוצאה לאור|והוציא לאור]] שני כרכים בשם "די יודישע פאלקס-ביבליאטהעק : א בוך פיר ליטעראטור, קריטיק און וויססענשאפט".{{הערה|1=[http://ia600304.us.archive.org/16/items/nybc202379/nybc202379.pdf Di Yudishe folks-bibliothek: a bukh fir literatur, kritik un vissenshaft ]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ("הספרייה העממית היהודית" לספרות, ביקורת ומדע). לשם כך ריכז סביבו את מיטב סופרי היידיש של התקופה, דוגמת [[מנדלי מוכר ספרים|מנדלי]] ו[[י"ל פרץ]], [[דוד פרישמן]], [[יעקב דינזון]] ואחרים. הוא ביקש ליישם את רעיון הוצאת [[רומן|רומנים]] [[יהודי]]ים כספרי מופת, תוך מתיחת ביקורת על הרומנים הזולים ביידיש שהיו נפוצים מאוד בזמנו.
ידועה ביקורתו החריפה, בנושא זה, על [[שמ"ר]] בחוברת שהוציא ב-1888 בשם שמר'ס משפט, אדער, דער סוד פריסיאזשניק אויף אללע ראמאנען פון שמ"ר (משפטו של שמ"ר, או דין מושבעים על כל הרומנים של שמ"ר).
 
שורה 35:
עקב [[מהפכת 1905]], שכוונה נגד שלטון ה[[צאר]] ברוסיה והביאה גם ל[[פרעות "המאות השחורות"|גל פוגרומים גדול ביהודים]], היגר חסר כל ל[[ארצות הברית]] ומשם המשיך לנסוע לביקורים תכופים ב[[מזרח אירופה]]. בתקופה זו העניק הרצאות רבות וכתב בעיתונות היידישאית באירופה ובאמריקה, פרסם שני רומנים – "המבול" (ביידיש: "דער מבול") ו"כוכבים תועים" (ביידיש: "בלאנדזשענדע שטערן") – אשר לא זכו להצלחה, וכן מספר [[מחזה|מחזות]] – "הזכייה הגדולה", "האוצר", "קשה להיות יהודי" – שחלקם הוצג רק לאחר מותו. בשנת [[1909]] אורגנו נשפים לכבודו ובכסף שנצבר נפדו מידי המו"לים הזכויות על יצירותיו. כך נפטר ממצוקותיו הכלכליות שליוו אותו כל חייו.
 
הוא חלה ב[[שחפת]] ובריאותו הידרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-[[1915]], עד אשר נפטר לבסוף ב[[ניו יורק]] ב-[[13 במאי]] [[1916]]. עד 4 ימים לפני מותו עסק בכתיבה, ולא זכה לסיים את ספרו "[[מוטל בן פייסי החזן]]". נקבר ב-[[15 במאי]] 1916 בבית העלמין היהודי "הר נבו" של רובע [[קווינס]]. ההלווייה אורגנה לפי בקשת המשפחה על ידי ראש "קהילת ניו יורק" הרפורמית, הרב [[יהודה ליב מגנס]]. השתתפו חזן רפורמי של קהילת מונטפיורי מברונקס והחזן [[יוסלה רוזנבלט]], ששר תפילת "[[אל מלא רחמים]]" באחת מתחנות הטקס, בבית הכנסת האורתודוקסי "אוהב צדק", בעוד שב[[אודיטוריום]] של משרדי "הקהילה" הרב מגנס הקריא את צוואתו של הסופר המנוח. בבית העלמין קרא קדיש הבן של שלום עליכם, נומה. הסופרים [[שלום אש]] ו[[אברהם רייזן]], המשורר הסוציאליסטי [[מוריס וינצ'בסקי]] והמנהיג הציוני [[נחמן סירקין]] הספידו את המנוח. רבבות של יהודים שעמדו או צעדו ברחובות של ברונקס עקבו אחרי התהלוכה והטקסים ב[[מנהטן]] וב[[ברוקלין]].{{הערה|קטע מ Jeremy Dauber The Worlds of Sholem Aleichem, Nextbook Press, 2013 מצוטט ב[http://www.tabletmag.com/jewish-arts-and-culture/books/144376/dauber-sholem-aleichem-excerpt tablet 7/10/2013 ]}} "''ההלוויה נמשכה יותר מחצי יום"'' כותב [[דן מירון]], "ו''לכלולכל אורך דרכה הוציאה לרחובות מאות אלפי יהודים... הלומי צער ושטופי רגש. העיר הגדולה לא ידעה כמעט הלוויה כמותה".''{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=דן מירון|כתובת=http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2185126|כותרת=שלוש הלוויות - שתי תרבויות|אתר=הארץ|תאריך=8 בדצמבר, 2013}}}}
 
הוא נטמן ב"הר נבו" בקבורה זמנית, מתוך תקווה כי בהתאם לצוואתו יוכל להיקבר בעתיד הלא רחוק לצד אביו בעיר הולדתו קייב. אולם הנסיבות ההיסטוריות באותו הזמן לא אפשרו זאת, והוא נטמן בשנת 1921 באורח קבע בבית העלמין "הר כרמל" הסמוך.<ref>Arthur A. Goren, [https://books.google.co.il/books?id=cXlhEbYpRfoC&pg=PA71&lpg=PA71&dq=shalom+aleichem+will+mouth+carmel&source=bl&ots=-Sp4gA2rY1&sig=_q-FLT7T7k1h94dCF2m8ulU2aoc&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiCxZviq6PNAhXLVxQKHZ7cA-UQ6AEITzAG#v=onepage&q=shalom%20aleichem%20will%20mouth%20carmel&f=false ''The Politics and Public Culture of American Jews'', Indiana 1999, p. 71];  Mary French, “[https://nycemetery.wordpress.com/2011/04/10/mount-carmel-cemetery/ Mount Carmel Cemetery]”, April 10, 2011
שורה 121:
יצירותיו של שלום עליכם ניחנו ב[[הומור]] רב, והן מביעות יחס של [[חמלה]] והזדהות עם גיבוריו, אנשי ה[[שטעטל|עיירות]] היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת [[סאטירה|סאטירית]] עליהם, אך היא לרוב מוסווית ואינה נוקבת יתר על המידה. יצירותיו סייעו להעלאת הרמה של הספרות היהודית ונתנו ביטוי לתמורות שחלו בחברה היהודית בת זמנו, להוויי החיים שהיה ונכחד.
 
ראשון מתרגמיו לעברית היה ישעיהו קרניאל (1942-1881), בן דור המייסדים של המושבה [[זכרון יעקב]]. את תרגומי סיפוריו הקצרים של שלום עליכם נהג לשלוח לעיתוניו של [[אליעזר בן יהודה]], "[[הצבי]]/האור" ו"[[השקפה (כתב עת)|השקפה]]",{{הערה|{{השקפה|שלום עליכם, תרגם ועיבד י. קרניאל|נחת מבנים|1908/09/18|00201}}}} שם ראו אור בדפוס. בשנת 1917, בעת שכיהן כמנהל סניף [[בנק אפ"ק]] ב[[צפת]] הוציא לאור, ביוזמתו ועל חשבונו, חוברת זיכרון לרגל יום השנה למותו של הסופר ובה כלל קובץ תרגומים מתוך יצירתו.
 
רבים מכתביו תורגמו לעברית על ידי חתנו, [[יצחק דב ברקוביץ]] (י"ד ברקוביץ), במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]]. תרגום מאוחר יותר הוא של [[אריה אהרוני]]. אחדים מכתביו תורגמו על ידי [[דן מירון]].
שורה 206:
 
====ביוגרפיה וביקורת====
* [[אברהם ליס]] (עורך), '''שלום עליכם: חייו בתמונות: זיַין לעבן אין בילד''',‫ תל אביב: בית שלום עליכם, תשמ"ט 1988. ‬(אלבום תמונות ופקסימילים עם מבואות ודברי הסבר בעברית, יידיש ואנגלית)
* '''כה אמר – אַזוי האָט געזאָגט שלום עליכם: טיפּן, בילדער ווערטלעך און טיַיטשווערטלעך''',‫ תל אביב: פֿאַרלאַג י. ל. פּרץ, תשנ"א 1991. ‬(לקט מתוך כתבי שלום עליכם, מסודר לפי נושאים ובלווית מבוא מאת אברהם ליס) {{יידיש}}
* דוד לבקובסקי, '''שלום עליכם וגבוריו''', מבוא - [[דב סדן]], מוציא לאור : שלום, תל אביב, תשי"ט, 1959.
* שלום עליכם, '''בריוו: 1879–1916'''; רעדאַקטאָר: אברהם ליס, תל אביב: בית שלום עליכם, תשנ"ה 1995.
שורה 217:
* '''כתבי שלום עליכם''', עובדו ותורגמו על ידי [[י"ד ברקוביץ]], [[הוצאת דביר]], תשי"ז.
* אריה אהרוני, שלום לוריא, 'שלום עליכם, תשעים למותו', מדור לזכרו, '''[[עיתון 77]]''' 311, יוני 2006.
* [[ישראל ברטל]], 'דמות הלא-יהודים וחברתם ביצירת שלום-עליכם: שלבים בהתפתחות המגעים בין היהודים לסביבתם במזרח אירופה, הספרות, 26 (1978), עמ' 71-3939–71.
* '''מפה לאוזן, שיחות באמנות המונולוג של שלום עליכם''', תרגם את שבעת המונולוגים וכתב עליהם מאמרים: [[דן מירון]], הוצאת אפיק, 2012.
 
שורה 225:
*[ כל כתבי שלום עליכם ביידיש], במאגר [[המרכז הלאומי לספרי יידיש]] {{אנגלית}}
*{{פרויקט בן-יהודה|נתיב=shalom}}
*שלום עליכם, [http://www.iton77.com/311/aharoni311.html דיאלוג, מתוך "סופרים יהודים"], מיידיש: אריה אהרוני, [[עתון 77]], גיליון 311, יוני 2006
*{{TheMarker|רפי פרסיץ|עלילות שלום עליכם בבורסה - נלקט מתוך הפרק "ניירות", כתבי שלום עליכם|technation/1.506702|31 באוקטובר 2008}}
* {{ynet|שלום עליכם|אוסף הילדים|3507850|28 בפברואר 2008}}, סיפור מתוך "סיפורי זעם", מאת שלום עליכם, הוצאת עם עובד, 225 עמודים
שורה 253:
* {{הארץ|דן מירון|שלום עליכם וסוד הקפיץ היהודי|1.2986024|24 ביוני 2016}}
* {{הארץ|דן מירון|יידיש, שפה מצחיקה|1.2993423|1 ביולי 2016}}
* הדר בן-יהודה, [http://blog.nli.org.il/shalom_aleichem/ דרכו האחרונה של שלום עליכם], באתר [[הספרייה הלאומית]], מאי 2017
<div style="direction: ltr;">
*Louis Fridhandler. [http://yiddish.haifa.ac.il/SholAley/indices.pdf Indexes to the Yiddish works of Sholem Aleichem]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שלום_עליכם"