עפרה – הבדלי גרסאות

'''עָפְרָה''' היא [[התנחלות]] במתכונת של [[יישוב קהילתי]]-דתי על מורדות [[בעל חצור|רמת חצור]] בגבול [[הרי בנימין]] ו[[השומרון]]. היישוב ממוקם על [[כביש 60]] מצפון ל[[ירושלים]] וצפונית-מזרחית ל[[רמאללה]], ומשתייך ל[[מועצה אזורית מטה בנימין]] וליישובי "[[אמנה (ארגון)|אמנה]]", תנועת ההתיישבות של [[גוש אמונים]]. היישוב קרוי על שמה של [[עפרה (שבט בנימין)|עפרה]] ה[[מקרא]]ית ב[[נחלת שבט בנימין]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יח|כג}}}} המזוהה עם ה[[כפר]] ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[טייבה (נפת רמאללה ואל-בירה)|טייבה]] הסמוך.

בעפרה מתגוררות כיום כ-750 משפחות, שהן כ-3,500 תושבים.

במשך שנים רבות, להתנחלות לא היה שטח שיפוט או [[תוכנית מפורטת|תוכנית מתאר מפורטת]] שמכוחה ניתן לאשר בנייה, הבתים בה בנויים חלקם על אדמות פרטיות שידוע מי הם בעלי הקרקע, חלקם על אדמות של הכפרים [[עין יברוד]] ו[[סילוואד]] ולא ידוע בבירור מי בעלי הקרקע, וחלקם על [[אדמות מדינה]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/bikoret/2008-02-25.rtf פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה, פברואר 2005] {{DOC}} {{ש}} {{הארץ|עקיבא אלדר|רמון: כל בתי ההתנחלות עפרה הוקמו על שטח פלסטיני פרטי|1.1316891|[[8 באפריל]] [[2008]]}} וראו גם את דו"חות בצלם}}{{הערה|בצלם, [http://www.btselem.org/hebrew/Press_Releases/20080604.asp מחקר על אדמות עפרה, ועתירה], 4.6.08}} בסוף שנת 2013 הופקד לראשונה תוכנית מתאר עבור חלק קטן מהיישוב.

במהלך השנים 1974 - 1976 ערכה תנועת [[גוש אמונים]] מספר הפגנות במטרה להקים יישוב בשומרון. בתחילת 1975 נודע לחברי גוש אמונים על כך שצה"ל שכר [[קבלן]] להקים גדר סביב המחנה הצבאי ב[[בעל חצור]] ואנשי גוש אמונים ([[גרעין שילה]]) החליטו על פי הצעה של [[רחל ינאית בן צבי]]{{הערה|1=[http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/145.PDF עלון יש"ע שלנו]}} לקבל על עצמם את העבודה על מנת ליצור אחיזה באזור. לאחר תחילת העבודות בקשו העובדים רשות ללון במחנה הצבאי הירדני הנטוש שלמרגלות ההר וב-[[ט' באייר]] [[תשל"ה]], לאחר קבלת אישור מלשכת שר הביטחון, הם נשארו ללון במבנים הירדניים הנטושים במחנה הצבאי, שהיו למרכז היישוב בשנותיו הראשונות. הרעיון המקורי של [[משרד הביטחון|שר הביטחון]], [[שמעון פרס]], היה שאנשי היישוב יתחזקו את [[מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי|המכ"ם]] אשר נבנה על [[בעל חצור|ההר]]{{מקור}}. לאחר הקמת היישוב, הפקיעה מדנת ישראל את החלקות שעליהן נמצא הבסיס הירדני הנטוש, שהליכי הפקעת שטחו החלה עוד על ידי הירדנים, לפני מלחמת ששת הימים.{{הערה|שם=הפקעה|{{הארץ|יותם ברגר|המדינה מודה: חלקים מההתנחלות עפרה הופקעו בטעות|1.3032955|9 באגווסט 2006}}}}.

בשנים הראשונות ביקש היישוב להגשים אידיאלים חברתיים, בנוסף לעצם ההתיישבות בשומרון. המתיישבים החליטו כי ביישוב יגורו 150 משפחות לכל היותר, על מנת ליצור מרקם חברתי הדוק. כמו כן, הקפידו לקלוט ליישוב רק משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג מוצא את פרנסתו בתוך היישוב וכך התפתחו במקום [[חקלאות]], [[תעשייה קלה]], ומוסדות [[חינוך]].{{הערה|{{דבר|חגי אשד|שרון: הושלמה המסגרת ליישובים החדשים בשומרון|1978/08/08|00307}}{{ש}}{{דבר|חגי אשד|גוש אמונים בין שני קטבים|1979/09/28|01600}}}} היישוב שימש חממה לצמיחת [[ירחון]] המתנחלים [[נקודה (עיתון)|נקודה]], יצירתו של [[ישראל הראל]], יו"ר [[מועצת יש"ע]] הראשון. בנוסף, נקבעו כללים לשמירה על אחידות וצניעות בבנייה ובין השאר הוגבל גובה הבתים ביישוב, כך שקומה שנייה תהיה רק בחלל הגג. עם פרוץ [[האינתיפאדה הראשונה]] החליטו בעפרה להתרכז בקליטת תושבים רבים ככל שניתן ועל כן המגבלה על גודל היישוב הוסרה.

בעת כהונת [[אריאל שרון]] כ[[שר השיכון]] הוקמה שורה של בתים דרומית למרכז היישוב, במרחק כ-700 מטרים מהבתים במרכז היישוב. לאחר מספר שנים בהם גרו במקום מספר זוגות צעירים ונוער מהיישוב, נבנתה במקום שכונת "גבעת צבי", שנקראת על שם חלל האינתיפאדה צבי קליין שהיה מבני היישוב. בהמשך נבנו בצמוד לבתי גבעת צבי בתי שכונת "נוה דוד" הנקראת על שמו של {{נזכור את כולם|515374|דוד גרנית}} שנפל בקרב ב[[לבנון]].

התפתחותה של עפרה נתקלה מראשיתה בקשיים כיוון ששט ההפקעה של היישוב היה רק כ-200 דונם והקרקעות מסביבה רשומות בטאבו כאדמות פרטיות של ערבים. תוכנית מתאר שהוכנה עבור היישוב בסוף שנות ה-70 לא קודמה בגלל בעיית הבעלות על האדמות.{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|יום שנוי במחלוקת בין רמאללה לעופרה|1979/10/15|00700}}}} בשנת [[2008]] החל דיון ציבורי ומשפטי במעמדן של 12 דונם מאדמות עפרה עליהם נבנו באותו זמן 9 [[בית מגורים|מבני מגורים]]. באפריל 2008 הודיע השר [[חיים רמון]] בישיבה של [[הוועדה לביקורת המדינה]] בכנסת שעפרה בנויה ברובה על אדמות פרטיות. טענה זו נחקרה בידי ארגוני השמאל [[יש דין]] ו[[בצלם]], והבדיקות העלו ששישים אחוז מבתי עפרה בנויים על קרקעות פלסטיניות פרטיות.{{הערה|1= בצלם, [http://www.btselem.org/hebrew/Press_Releases/20080604.asp מחקר על אדמות עפרה, ועתירה], 4.6.08}} התנועות עתרו ל[[בג"ץ]] יחד עם 5 פלסטינים שהקרקעות רשומות על שמם בטאבו.{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|עתירה: לעצור בניית בתים על קרקע פלסטינית בעפרה|1.1329088|[[5 במאי]] 2008}}}} קודם לכן ניתן צו של המנהל האזרחי לעצירת הבנייה בשכונה, ולא כובד. המנהל האזרחי קבע שאדמות השכונה החדשה אכן שייכות לתושבים פרטיים. עד להכרעת בג"ץ המשיכה הבנייה בעפרה בקצב מזורז, כולל בשבת (על ידי גויים), על מנת לאכלס את הבתים לפני מתן [[צו ביניים]] המונע את אכלוסם.{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|הרב של עפרה: מותר לעבוד בשבת כדי לבנות התנחלות|1.1559191}}}}. ב-[[19 ביוני]] 2008 נתן בג"ץ צו ביניים לעצור את אכלוסם של בתים חדשים ביישוב,{{הערה|1= רותי אברהם, NFC, [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-165439-00.html?tag=12-49-38 צו להפסקת בנייה בעפרה]}} אך עוד קודם למתן הצו אוכלסו 8 מתוך הבתים. בפברואר [[2015]] פסק בית המשפט העליון כי יש להרוס את 9 הבתים בתוך שנתיים, מאחר שנבנו על קרקע פרטית ללא היתר בניה.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/230/050/s18/08050230.s18.htm בג"ץ 5023/08], פברואר 2015}} לאחר מתן פסק הדין הוקם מטה מאבק שפעל למנוע את הריסת הבתים ובין השאר המטה נאבק לחקיקת [[חוק ההסדרה]]. לאחר חקיקת החוק, פנו תושבי הבתים לבג"ץ בבקשה לאטום את הבתים במקום להרסם, כדי שניתן יהיה לבחון את האפשרות להסדיר את הבתים על פי חוק ההסדרה. בג"ץ דחה את הבקשה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08050230.c28|סוג=בג"ץ|עותר=סעיד זהדי מוחמד שחאדה ואחרים|משיב=שר הביטחון ואחרים}}, ניתן ב-27 בפברואר 2017}} ובסוף פברואר [[2017]] פונו הבתים והחלה [[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הריסתם]].{{הערה|{{ynet|אלישע בן קימון ועומרי אפרים|עפרה: עימותים בפינוי הבית האחרון|4928673|28 בפברואר 2017}}.}}

לאחר תום [[הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון]], ובעקבות הבג"ץ שהוגש בשנת 2008 נגד בנייה על אדמות פרטיות, הוחל בבניית שכונת מגורים בתוך שטח ההפקעה. הבנייה כללה [[פינוי בינוי]] של מבנים ישנים באזור הבסיס הירדני הנטוש. בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] הוקפאה הבנייה עד לאישור תוכנית מתאר והוצאת היתרי בנייה. בדצמבר 2013, החליטה "ועדת המשנה לתכנון ורישוי" של [[המנהל האזרחי]], להלבין כ-200 בתים בעפרה שנבנו ללא תוכנית מתאר וללא היתרים על אדמות מדינה, ולאפשר בנייה של עוד כ-50 בתים.{{הערה|שם=הלבין|{{הארץ|חיים לוינסון |המינהל האזרחי פסל בנייה פלסטינית - אך כופף את ההנחיות לטובת עפרה|1.2188668|12 בדצמבר 2013}}}} בעקבות זאת, הושלמה הבנייה בשטח ההפקעה. באמצע שנת 2016, במהלך הדיונים בבג"ץ בעתירה, הודיעה המדינה שהיא הפקיעה בטעות כ-45 דונם שנכללו בחלקות עליהן הוקם הבסיס הירדני, אולם לא נכללו בשטח ההפקעה הירדני המקורי, שכלל חלקי חלקות. על פי הודעת המדינה, בכוונתה לבטל את ההפקעה של שטח זה ולשנות בהתאם את תוכנית המתאר. על פי בדיקה של עיתון [[הארץ]], על שטח זה קיימים בתי קבע ובנייה קלה.{{הערה|שם=הפקעה}}.

גרעין המתיישבים נוצר משילוב של יוצאי [[הקיבוץ הדתי]] עם בוגרי [[ישיבת מרכז הרב]], שילוב שהטביע על היישוב את חותמו והפך אותו למיקרוקוסמוס של [[הציונות הדתית]] האידאולוגית כולה. היישוב מתאפיין בחתך סוציו-אקונומי גבוה, במונחי האזור, ועם תושביו נמנים או נמנו כמה מאנשי המפתח של הציבור הדתי, אנשי הנהגה ותקשורת. כיום מתגוררים ביישוב, בין היתר, הרב [[אבי גיסר]], אלחנן גלט, [[פנחס ולרשטיין]], ו[[יהודה עציון]]. בעבר התגוררו בו הפובליציסטית [[במבי שלג]], פרופסור [[חנן אשל]], [[אורי אליצור]], האלוף [[יפתח רון-טל]] ו[[עמית סגל]]. [[יואל בן נון]] נמנה עם ראשוני התושבים, אך עקב מתיחויות חברתיות (המשך לתגובתו ל[[רצח רבין]], [[תגובת החברה הדתית לרצח רבין#התגובה המיידית לרצח בציונות הדתית|אז הטיח האשמות בציבור הדתי]]) חזר ל[[אלון שבות]] בראשית [[העשור הראשון של המאה ה-21|שנות ה-2000]]. ביישוב עפרה מספר גבוה יחסית של אנשי תקשורת, ובהם [[מוטי שקלאר]], יהושע מור יוסף [[חגי סגל]], [[יפעת ארליך]], [[ישראל הראל]], [[עקיבא נוביק]], [[יואב שורק]] וחיים בריסקין.

לעפרה שירות [[תחבורה ציבורית]] סדיר. בעבר שירתה את היישוב חברת [[אגד]], אך כיום מעניקה שירות לתושבי היישוב חברת-הבת, [[אגד תעבורה]]. עיקר הקווים ביישוב מעניקים שירות תדיר ל[[ירושלים]] ול[[אריאל]] וליישובים שעל ציר 60 המקשר ביניהן, אך קיים גם שירות מצומצם יותר ל[[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]] ויישובי הסביבה, [[קדומים]] ו[[אלון מורה]], וקו של חברת [[אפיקים]] לאריאל/[[מעלה אדומים]], בהתאמה.