נרקולפסיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים, תיקון קישור, ניסוח |
|||
שורה 3:
'''נרקולפסיה''' (ב[[עברית]]: '''נִרְדָּמוּת'''; ב[[אנגלית]]: '''Narcolepsy''') היא [[הפרעה נוירולוגית]] כרונית, ללא קשר ל[[מחלות נפש]] או בעיות [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיות]], הנגרמת בדרך כלל בשל חוסר יכולת של ה[[מוח]] לווסת את מחזורי ה[[שינה]] והערות.{{הערה|1=[http://www.ninds.nih.gov/disorders/narcolepsy/narcolepsy.htm Narcolepsy Information Page: National Institute of Neurological Disorders and Stroke (NINDS)]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} אנשים עם נרקולפסיה חווים לעיתים קרובות הפרעות בשנת הלילה, ודפוסי שינה לא נורמליים במהלך שעות היום.
מבין המאפיינים של הפרעה זו הם:
*
*[[קטפלקסיה]] (cataplexy) - מתבטאת בחולשת שרירים פתאומית שמתעוררת בעקבות רגשות חזקים (אם כי ישנם אלו החווים קטפלקסיה ללא קשר ל[[טריגר]] רגשי
*[[שיתוק שינה]] - [[שיתוק|שיתוק שרירים]] מלא בשלבי ההרדמות או השינה הנמשך מספר דקות.
*[[הזיות היפנגוגיות]] - מצבים דמויי [[חלום]] שמופיעים בשלב המעבר בין ערות לשינה.
שורה 37:
'''קטפלקסיה''' היא מצב אפיזודי המתבטא באובדן [[טונוס|טונוס שרירים]], הנע בין חולשה קלה כגון רפיון בצוואר או ברכיים, שרירי פנים רפויים, חולשת ברכיים (המכונה לעיתים קרובות "קריסת ברך"),{{הערה|1={{cite web|url=http://med.stanford.edu/school/Psychiatry/narcolepsy/symptoms.html |title=Stanford: Narcolepsy Symptoms|publisher=med.stanford.edu |date= |accessdate=2012-05-24}}}} חוסר יכולת לדבר באופן ברור ועד לקריסת גוף מלאה.{{הערה|שם=taumed}} התקפים בדרך כלל מעוררים על ידי תגובות רגשיות פתאומיות כגון [[צחוק]], [[כעס]], [[הפתעה]] או [[פחד]] ועשויים להימשך בין מספר שניות למספר דקות. במקרים מסוימים, קטפלקסיה עשויה להיות דומה להתקפים [[אפילפסיה|אפילפטיים]].{{הערה|שם=taumed|1=http://www.taumed.com/content/adam/browse.jsp?pid=10&cid=000098}} בדרך כלל, בזמן ההתקף יכולת ה[[דיבור]] נפגמת, ה[[ראייה]] נפגעת (לדוגמה: ראייה כפולה או חוסר היכולת להתמקד). מנגד, חוש ה[[שמיעה]] ו[[ערפול וחוסר הכרה|מצב ההכרה]] נשארים ברמת תפקוד גבוהה. ישנן עדויות על חוויית חושים מוגברים של [[טעם]] ו[[חוש הריח|ריח]].{{הערה|1={{cite web|title=Narcolepsy|url=http://medlibrary.org/medwiki/Narcolepsy}}}} לקטפלקסיה השפעה נפשית על חולי הנרקולפסיה. חוסר האונים ורתיעה מפני תגובות אפשריות מביאים חולים רבים לידי חרדה והימנעות מקרבתם של אנשים או מצבים שעלולים לעורר התקף.
'''שיתוק שינה''' הוא חוסר יכולת זמנית לדבר או לזוז כאשר מתעוררים (או בתדירות נמוכה יותר, כאשר נרדמים) . סימפטום זה יכול להימשך מספר שניות עד דקות ומלווה לעיתים בהזיות.
'''הזיות היפנגוגיות''' הן חוויות-חלומות עזים ומציאותיים, אשר מתרחשות בשלב ההיפנגוגי – שלב הביניים שבין עירות לשינה. נרקולפטים יחוו הזיות היפנגוגיות בסבירות גבוהה הרבה יותר מאדם רגיל.
שורה 45:
תסמין נפוץ נוסף הוא '''[[נדודי שינה]]''' לפרקי זמן ארוכים.
כמו שנאמר, ברוב המקרים, התסמין הראשי להופיע של נרקולפסיה הוא עייפות קיצונית בשעות היום. שאר התסמינים יכולים להופיע לבד או כצירוף, חודשים עד שנים לאחר ההרדמויות היומיות. ישנה שונות רבה בהתפתחות, בחומרה ובסדר הופעת הקטפלקסיה, שיתוק שינה והזיות היפנגוגיות בכל אדם ואדם. רק כ
הסימפטומים של נרקולפסיה, בעיקר עייפות מוגזמת בשעות היום והקטפלקסיה, הם לעיתים קרובות מספיק חמורים כדי לגרום לבעיות בחיים החברתיים, אישיים והמקצועיים של אדם.
שורה 57:
השליטה העצבית בזמן מצבי שינה נורמלים והקשר לנרקולפסיה מובנים באופן חלקי בלבד. שינה נרקולפטית מאופיינת במעברים פתאומיים ממצב עירות לשנת REM עם מעט או ללא מעבר דרך שינה שאינה REM. השינויים במערכות ה[[המערכת המוטורית|מוטוריות]] וה[[פרופריוספציה|פרופריוספטיביות]] במהלך שנת REM נחקרו בשני מודלים - אדם ובעלי חיים. במהלך שנת REM נורמלית, די-פולריזציית ה[[תא עצב מוטורי|נוירונים המוטוריים]] שב[[חוט השדרה]] וב[[גזע המוח]], מייצרת א-טוניה (ריפיון) כמעט מלאה של [[שריר שלד|שרירי השלד]] באמצעות מסלול רטיקולוספינאלי יורד מעכב. [[אצטילכולין]] עשוי להיות אחד מה[[מוליך עצבי|מוליכים העצביים]] המעורבים במסלול זה. בנרקולפסיה, לעיכוב ברפלקסים של מערכת התנועה בזמן קטפלקסיה יש מאפיינים דומים אותם ניתן לצפות, בדרך כלל, בשנת REM רגילה.{{הערה|שם=ninds}}
גורם אחד קשור לאזור מסוים הנמצא על [[כרומוזום]] 6 המכונה [[complex HLA]].{{הערה|שם=pmid10984567|1={{cite journal |author=Klein J, Sato A |title=The HLA system. Second of two parts |journal=[[N. Engl. J. Med.]] |volume=343 |issue=11 |pages=782–6 |pmid=10984567 |doi= 10.1056/NEJM200009143431106
שורה 71:
בשנת 2004, חוקרים באוסטרליה גרמו לסימפטומים דמויי נרקולפסיה בעכברים על ידי הזרקת [[נוגדן|נוגדנים]] שמקורם בבני אדם נרקולפטים. המחקר שפורסם ב-The Lancet מצביע על הקשר החזק שבין מקרי נרקולפסיה וגורמים אוטואימוניים.{{הערה|1={{cite news |url=http://news.bbc.co.uk/1/hi/health/4081225.stm |title=BBC News article |date=2004-12-13 |accessdate=2010-01-06}}}}
ב-2010, נחקר קשר חלש בין [[חיסון]] [[שפעת]] של [[גלקסו סמית' קליין|GlaxoSmithKline]] ונרקולפסיה אצל ילדים בשל שכיחות גבוהה יותר של נרקולפסיה בילדים איריים, פיניים ושוודיים לאחר חיסונים.{{הערה|1={{cite news| url=http://www.lakemedelsverket.se/english/All-news/NYHETER-2010/The-MPA-investigates-reports-of-narcolepsy-in-patients-vaccinated-with-Pandemrix/| work=[[Swedish Medical Products Agency]] | title=The MPA investigates reports of narcolepsy in patients vaccinated with Pandemrix | date=2010-08-18 | accessdate=2010-08-19}}}}{{הערה|1={{cite news| url=http://www.thl.fi/fi_FI/web/fi/tiedote?id=22930| work=[[National Institute for Health and Welfare (Finland)|National Institute of Health and Welfare]] | title=Terveyden ja hyvinvoinnin laitos suosittaa Pandemrix-rokotusten keskeyttämistä | date=2010-08-24 | accessdate=2010-08-24}}}} מכון הבריאות והרווחה הלאומי של [[פינלנד]] המליץ להשעות את חיסוני פנדמריקס עד לחקירה נוספת. באמצע נובמבר 2010, דווחו 37 מקרים של נרקולפסיה אצל ילדים על ידי רופאים. בהשוואה לממוצע הרגיל של 3 מקרים של נרקולפסיה ילדים בשנה.{{הערה|1=[http://www.yle.fi/uutiset/news/2010/11/ties_between_big_pharma_and_thl_draw_complaints_2147563.html YLE News 17 November 2010: Ties Between Big Pharma and THL Draw Complaints]}} ב[[שוודיה]], Läkemedelsverket (סוכנות המוצרים הרפואיים של שוודיה) ערכה מחקר במהלך
|date= 2011}}}}
שורה 83:
למבחן ריבוי חביון השינה, ניתנת לאדם ההזדמנות לישון כל שעתיים וזאת בזמן שעות העירות הנורמליות. תחילה, יישן המטופל במעבדה את שנת הלילה לשם בדיקות פרק השינה הגדול. למחרת יעבור המטופל לעבור בדיקות מרובות ויתבקש לנמנם או לישון לאחר שזה ישן 8 שעות בלילה הקודם. הבדיקות שמות דגש על משך זמן שלבי השינה השונים (חביון תחילת שינה). בדיקה זו מודדת את מידת עייפות בשעות היום וגם מזהה תוך כמה זמן מתחילה שנת ה-REM מהרגע בו נרדם. האדם הנרקולפטי כאמור, צפוי להרדם במהירות ולהתחיל בשנת REM מוקדמת. אולם לעיתים, בדיקת חביון השינה מרובה יכולה לגרום ל[[בדיקת השערות|תוצאה שלילית כוזבת]] לנרקולפטים.{{הערה|1=Thorpy, M.J.; Westbrook, P.; Ferber, R.; Fredrickson, P.; Mahowald, M.; Perez-Guerra, F.; Reite, M.; Smith, P. The clinical use of the Multiple Sleep Latency Test" ''Sleep'' 1992; 15:268–276.}}
מחקר
|date= 2002}}}} עם זאת, הבדיקה דורשת מהחולה לעבור [[ניקור מותני]] כדי לשאוב את הנוזל המוח-השדרתי.
שורה 158:
==אזכורים בתרבות==
*בסרט הקומדיה [[מיליונר מי שגומר ראשון]] מגלם [[רואן אטקינסון]] אדם בשם אנריקו פוליני החולה בנרקולפסיה.▼
*הסרט "[[איידהו שלי]]" חשף את הקהל הרחב לתופעת הנרקולפסיה באמצעות דמותו של מייק ווטרס, בגילומו של [[ריבר פיניקס]].▼
▲בסרט הקומדיה [[מיליונר מי שגומר ראשון]] מגלם [[רואן אטקינסון]] אדם בשם אנריקו פוליני החולה בנרקולפסיה.
*אחת מהדמויות הראשיות בספר "בית השינה", מאת [[ג'ונתן קו]], היא שרה, סטודנטית הסובלת מנרקולפסיה ומתקשה להבחין בין חלומות לבין מציאות.▼
*בספר "השינה הקטנה", [[רומן בלשי]] מאת פול טרמבליי, מוצגת הדמות הראשית, מארק ג', כסובלת מנרקולפסיה. מארק מתמודד עם תסכול יומיומי בשל העירפול הקוגניטיבי הכללי, בשל חוסר היכולת להיות מסוגל לסמוך על זכרונו שלו וכמו גם אי יכולתו לנהוג. מארק מביע את התסכול שחשים נרקולפטים רבים, על שהמחלה שלו לא נלקחת ברצינות וכי הוא מרגיש כ"שורת מחץ בבדיחה".▼
▲הסרט "[[איידהו שלי]]" חשף את הקהל הרחב לתופעת הנרקולפסיה באמצעות דמותו של מייק ווטרס, בגילומו של [[ריבר פיניקס]].
*בסרט "[[מולן רוז' (סרט, 2001)|מולן רוז']]'" מגלם יאצק קומן אדם הסובל מנרקולפסיה, הנרדם ללא שליטה בכל סיטואציה אפשרית.▼
▲אחת מהדמויות הראשיות בספר "בית השינה", מאת [[ג'ונתן קו]], היא שרה, סטודנטית הסובלת מנרקולפסיה ומתקשה להבחין בין חלומות לבין מציאות.
▲בספר "השינה הקטנה", [[רומן בלשי]] מאת פול טרמבליי, מוצגת הדמות הראשית, מארק ג', כסובלת מנרקולפסיה. מארק מתמודד עם תסכול יומיומי בשל העירפול הקוגניטיבי הכללי, בשל חוסר היכולת להיות מסוגל לסמוך על זכרונו שלו וכמו גם אי יכולתו לנהוג. מארק מביע את התסכול שחשים נרקולפטים רבים, על שהמחלה שלו לא נלקחת ברצינות וכי הוא מרגיש כ"שורת מחץ בבדיחה".
▲בסרט "[[מולן רוז' (סרט, 2001)|מולן רוז']]'" מגלם יאצק קומן אדם הסובל מנרקולפסיה, הנרדם ללא שליטה בכל סיטואציה אפשרית.
==מקורות==
*
▲* {{cite journal |last=Mitler |first=M.M. |title=Relative Efficacy of Drugs for the Treatment of Sleepiness in Narcolepsy |journal=Sleep |volume=14 |issue=3 |pmid=1680245 |last2=Hajdukovic |first2=R |pmc=2246380 |pages=218–20
|date= June 1991}}
*
|date= October 2003}}
*
|date= 2004}}
== ראו גם ==
*
*
*
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=נרקולפסיה}}
*
==הערות שוליים==
| |||