חסידות רוז'ין – הבדלי גרסאות

*'''[[חסידות בוהוש]]''' - נוסדה בפוטיק על ידי רבי [[יצחק פרידמן (בוהוש)|יצחק פרידמן]], בנו של רבי שלום יוסף מסדיגורה. משנת [[תרכ"ד]] ([[1864]]) באיזמאיל שבדרום [[בסרביה]] ומשנת [[תרכ"ו]] ב[[בוחוש]]. בהמשך כיהנו אדמו"רי השושלת גם ב[[שפיקוב]] שב[[פודוליה]] (כיום [[ויניצה (מחוז)|מחוז ויניצה]], [[אוקראינה]]), ב[[פלוישט]] הרומנית, ב[[בוקרשט]], בתל אביב וב[[בני ברק]].

**'''חסידות אדז'וד''' - רבי [[אברהם יהושע השיל פרידמן]], בנו השלישי של רבי יצחק כיהן באדז'וד הרומנית.

*'''[[חסידות וואסלוי]]''' - נוסדה בשנת [[תרנ"ה]] ([[1895]]) ברדוקנן הרומנית, על ידי רבי שלום הלפרין בן רבי דוד ולאה בתו של רבי ישראל מרוז'ין. בשנת [[תרס"ט]] ([[1909]]) הקים את חצרו ב[[ווסלוי]]. אדמו"רי השושלת כיהנו בהמשך גם ב[[בוקרשט]], [[חיפה]], [[נהריה]], תל אביב ובני ברק.

*'''[[חסידות דרוהוביץ']]''' - נוסדה בשנת [[תרמ"ו]] ([[1886]]) ב[[דרוהוביץ']] שב[[גליציה המזרחית]], (אז תחת שלטון [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], כיום [[אוקראינה]]), על ידי רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא (דרוהוביץ')|חיים מאיר יחיאל שפירא]], בנם של רבי אבי-עזרא זעליג והדסה פייגא בתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה. על אף שמצד אביו השתייך רבי חיים מאיר יחיאל ל[[חסידות קוז'ניץ|שושלת קוז'ניץ]]-[[חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)|מוגלניצא]], חצרו התנהלה בסגנון רוז'ין. בהמשך עברה החצר ל[[וינה|ווינה]], [[כפר חסידים]] ו[[ירושלים]].