טמירות אשכים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 62.90.221.208 (שיחה) לעריכה האחרונה של Yossi Kimchi
שורה 1:
[[תמונה:Inguinal_cryptorchid_1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|טמירות אשך אצל [[צ'יוואווה]]]]
'''תמירותטמירות אשכים''', או '''אשך טמיר''', הוא מונח רפואי המתאר היעדרות של [[אשך]] אחד או שני אשכים מ[[שק האשכים]] אצל [[בני אדם]] ו[[יונקים]] ממין [[זכר]].
 
== אפידמיולוגיה ==
שורה 6:
 
== פתופיזיולוגיה ==
תמירותטמירות אשכים נובעת מבעיה בהתפתחות מערכת המין ב[[עובר]]. האשכים נוצרים בחלל ה[[בטן]] ובזמן ההתפתחות העוברית בחודש השביעי יורדים לשק האשכים. התהליך מתחיל בשבוע ה-36 ל[[היריון]], על ידי מיתר שרירי המושך את האשכים לשק. טמירות אשכים מתקיימת כאשר התהליך כושל, ולכן האשך אינו מגיע לשק האשכים, אלא נעצר או תועה בדרך. לרוב, האשכים נעצרים באזור ה[[מפשעה]] ולעיתים רחוקות נשארים בחלל הבטן. אשכים טמירים שנחשפים בניתוח ייראו מוקטנים בדרך כלל. מאחר שמיקום האשך מחוץ לגוף הוא הכרח בשל הטמפרטורה הדרושה לתפקודו התקין, הרי שבהיוותרות אשך טמיר במבוגר יהיה ייצור ה[[תא זרע|זרע]] בו פגום.
 
טמירות אשכים היא גורם מסכן ל[[אי-פוריות]] אצל הזכר. בעיות פוריות שכיחות במקרים בהם היו שני האשכים טמירים, ובעיקר אם בוצע ניתוח התיקון בשלב מאוחר. אשך טמיר שאינו מטופל עד ההתבגרות המינית יפריש הורמונים בצורה בלתי תקינה ומביא לסיכון מוגבר ל[[סרטן האשך]], לרבות [[גידול תאי סרטולי]] ובעיקר [[סמינומה]]. מומים נלווים אפשריים הם [[בקע מפשעתי]] ו[[תסביב אשך]]. תסביב אשך הוא מצב שבמהלכו מסתובב האשך סביב עצמו כך שאספקת הדם שלו נפגעת. אשכים טמירים פגיעים לתסביב עקב חוסר קיבוע או חבלה. תסביב האשך עלול לגרור [[נמק]] שלו ואובדן של האשך.
שורה 13:
יש להבחין בין אשך טמיר לבין אשך נייד (retractile testis), אשר ניתן להורידו לשק אולם הוא מצוי בעמדה גבוהה או העולה מעלה בעת גירוי כקור או שפשוף המפשעה (רפלקס קרימסטרי). אשכים ניידים ירדו בשלב מסוים לשק ואינם מצריכים קיבוע ניתוחי. במקרים נדירים יכול הזכר להיוולד עם אשך אחד או עם אשך קטן ואז במישוש שק האשכים לא יורגשו שני אשכים. במקרה שלא נמצאו אשכים משני הצדדים עולה על הפרק אפשרות של חוסר היווצרות אשכים שהיא בעיה נדירה. הדבר מחייב בדיקות הורמונליות כגון מדידת רמות [[גונדוטרופין|גונדוטרופינים]] ותגובת [[טסטוסטרון]] ל[[הורמון]] hCG.
 
== תיפוולטיפול ==
טיפול במקרה של אשך טמיר יכול להיות באמצעות [[תרופה|תרופות]], התערבות [[ניתוח]]ית או שילוב של שתי הדרקיםהדרכים. התיפווךהטיפול התרופתי יעיל במצבים בהם האשך התמירהטמיר נמצא בקרבת שק האשכים. במקרה זה טיפול הורמונלי עשוי לעודד את נדידת האשך למקום הרצוי. (למשל, ההורמון [[hCG]] ניתן על ידי הזרקה לשריר. טיפול ניתוחי יתבצע במידה שהאשך הטמיר נמצא בקרבת שק האשכים אך אינו מגיב לטיפול תרופתי וגם במקרה של אשך שאינו ניתן למישוש. הניתוח משמש גם לגילוי האשך וגם להחזרתו אל שק האשכים ולקיבועו (orchiopexy). במקרים של אשך טמיר גבוה מאוד ייתכן שהתיקון יבוצע בשני שלבים. רקמות שאריות המתגלות בניתוח נכרתות על מנת למנוע התמרה [[סרטן (מחלה)|סרטנית]] בעתיד. הורדת האשכים מאפשרת גילוי מוקדם יותר של גידולים, אך לא ברור אם היא מורידה את שכיחותם, שכן גם האשך השני, אף אם לא היה טמיר, מצוי בסיכון יתר להתפתחות גידולים ממאירים. הניתוח המתקן מבוצע בדרך כלל בין גיל שנה לשנתיים על מנת לאפשר שמירה מרבית על [[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]] הילוד.
 
כמו בכל ניתוח גם לניתוח לקיבוע האשך (אורכידופקסיה) ייתכנו סיבוכים. הסיבוך החמור ביותר של הניתוח הוא התנוונות (אטרופיה) של האשך. לעיתים רחוקות אספקת הדם במיקום החדש אינה מספיקה, דבר שגורם לאשך להפסיק לתפקד והוא הולך וקטן עם הזמן. התופעה עלולה להתרחש אצל 5% מהילדים המנותחים. במקרה כזה ניתן לבצע ניתוח קוסמטי ולהכניס לשק האשכים אשך מלאכותי כדי למנוע בעיה רגשית בדימוי העצמי. האשך השני הבריא יכול להבטיח פוריות תקינה. כמו כן, ייתכן זיהום של מקום הניתוח, המתבטא באחד מהסימנים הבאים: כאבים אשר אינם מוקלים במתן משכך כאבים, חום גבוה של מעל 38°C, אדמומיות ודלקת במקום הניתוח והפרשת נוזלים או מוגלה ממנו. סיבוך נוסף עלול להתרחש אם במהלך הניתוח נגרם נזק ל[[צינור הזרע]] המחבר את האשכים לשופכה. תפקידו של צינור זה הוא להוליך את תאי הזרע מהאשכים עד לשופכה, דרכה ייפלטו החוצה עם נוזל הזרע. אצל 1% מהילדים המנותחים עלול צינור הזרע להיפגע באופן שתיגרם בעיית פוריות. ביצוע ניתוח נוסף בהקדם לתיקון הצינור יכול למנוע את בעיית הפוריות.{{הערה|1=[http://www.maccabi4u.co.il/11957-he/Maccabi.aspx?TabId=11959_11960_11967 סיבוכים של ניתוח לקיבוע אשך טמיר], אתר מכבי שרותי בריאות.}}