בקע ים המלח – הבדלי גרסאות

קטעים מסוימים בקרקעית הבקע, בים המלח ובים כנרת, עדיין בתהליך תנועה. כתוצאה מכך יש בבקע פעילות טקטונית מתמשכת ותופעות של [[רעידות אדמה]] המרוכזות באגן הצפוני של ים המלח. במחקרים [[גיאופיזיקה|גיאופיזיים]] נקבע שבבקע ים המלח נוצר מילוי בעובי שבין 8 עד 10 ק"מ. הסלעים בשכבות נוצרו כתוצאה של השקעה של [[משקעים]] ימיים ואגמיים. לימוד העובי של שכבות סלעי המילוי הצעירים, סדר השכבות שלהם וה[[גיאופיזיקה]] של הבקע מבהירים את מקומה של הימה בסדר האירועים הגאולוגיים שהתרחשו בתקופות גאולוגיות בעבר. שכבות הסלע גם מהוות הבסיס להבנת ה[[לימנולוגיה]] (תורת האגמים) של האגם המשתנה. לאחר היווצרות הבקע בתקופת המיוקן העליון הייתה נוכחות של מי ים בבקע (כתוצאה מחיבורו לים התיכון דרך עמק יזרעאל, והיווצרות [[לגונה]] הנקראת על ידי החוקרים בשם לגונת [[הר סדום|סדום]] ) שנמשכה עד תקופת ה[[פליוקן]] (1.8-5 מיליון שנים). בתקופה זו הושקעו המלחים המרכיבים את הר סדום. ב[[פליסטוקן]] המוקדם לפני כ-13 - 3.54 מיליון שנים נותק הבקע מהים ובימה שנוצרה החלו לשקוע משקעים אגמיים (נקראים תצורות [[עמורה]]). במשך הזמן השתנו המשקעים בגלל גורמים אקלימיים וערונתייםועונתיים והחלו להופיע משקעי תצורת הלשון האגמיים שהם [[חוואר הלשון]].

תקופת הפליסטוקן הצטיינה בגשמים מרובים אך האקלים לא היה יציב: מבחינים בתקופות גשומות ובתקופות שחונות. בפליסטוקן התחתון יצרו המים שירדו משני עברי בקעת הירדן ימה גדולה. [[ים המלח]] עצמו הוא שריד קטן לימה הגדולה - [[ימת הלשון]] שהשתרעה מחצבה בערבה עד [[ים כנרת]] ותחילתה לפני 6070,000 שנה. הימה הייתה דומה בתמלחות שלה לתמלחות ים המלח היום. ימת הלשון הגיע לשיאה (כ-170 מטר מתחת לפני הים) לפני 25,000 שנה. היא הצטמקה סופית לפני 15,000-17,000 שנה כתוצאה משינויים קיצוניים באקלים. עקבות הצטמצמות הימות ניכרות היטב בסימני החופים הקדמונים. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר במדרגות ההריםהחוף היורדיםהנראות אלבמקומות הימות,שונים לאורך השליש התחתון של המצוק. מדרגות החוף המעידותמעידות על המפלסים השונים של פני ימת הלשון בתקופות השונות.{{הערה|[http://www.gsi.gov.il/_Uploads/4739SteinF.pdf Stein M. The limnological history of late Pleistocene – Holocene water bodies in the Dead Sea basin.]}}