|
[[דוכס גדול|הדוכס הגדול]] '''ניקולאי ניקולאייביץ'''' (ב[[רוסית]]: ''' Николай Николаевич'''{{כ}}; [[27 ביולי]]{{הערה|כך על פי [[הלוח היוליאני]]; על פי [[הלוח הגרגוריאני]]: [[8 באוגוסט]]}} [[1831]], [[צארסקויה סלו]], [[האימפריה הרוסית]] – [[13 באפריל]]{{הערה|כך על פי [[הלוח היוליאני]]; על פי [[הלוח הגרגוריאני]]: [[25 באפריל]]}} [[1891]], [[אלופקה]], האימפריה הרוסית) היה בנו השלישי מבין שבעת ילדיו של [[ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה]] ואשתו [[שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה)]]. ניקולאי היה ידוע גם בכינויו '''ניקולאי ניקולאייביץ' האב''', כדי להבדילו מבנו אשר נשא שם זהה.
== חייוביוגרפיה ==
תהילתומיכאיל קצרתניקולאייביץ' הימיםנולד באהב-[[8 לובאוגוסט]] בזכות[[1831]] פיקודוב[[צארסקויה עלסלו]], צבאל[[ניקולאי הדנובההראשון, שלקיסר האימפריהרוסיה]] הרוסיתול[[שרלוטה, שהכריענסיכת אתפרוסיה העות'מאנים(אלכסנדרה במהלךפיודורובנה)]], בתם של [[המלחמהפרידריך העות'מאנית-רוסיתוילהלם (1877–1878)השלישי, מלך פרוסיה]] ו[[לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ]]. אביו של ניקולאי ייעד לו קריירה צבאית והוא למד ביחד עם אחיו באקדמיה הצבאית. ניקולאי נלחם כקצין צעיר ב[[מלחמת קרים]] והתבלט ב[[קרב אינקרמן]]. הוא גילה עניין בתחום ההנדסה הצבאית, ובשנת וב-[[1856]] מונה לתפקיד מפקד כוחות ההנדסה הצבאית. ב-בשנת [[1864]] הוא מונה למפקד המשמר הקיסרי. ב-בשנת [[1872]] ביקר ב[[ירושלים]] והשתתף בטקס חנוכת [[כנסיית השילוש הקדוש בירושלים|כנסיית השילוש הקדוש]].
למרות המוניטין הירוד שלו כאסטרטג צבאי מונה לתפקיד מפקד צבא הדנובהה[[דנובה]], שהכריע את חזית הבלקןה[[בלקן]] במהלך [[המלחמה העות'מאנית רוסית (1877–1878)]]. בחלקה הראשון של המלחמה נחל הצלחות, אך המצור הממושך על [[פלבן]] וחוסר ההצלחה הרוסית בכיבוש העיר הובילו להעברתו בפועל מתפקידו, אם כי רשמית נשא עדיין בתואר. לאחר המלחמה הואשם בפסיביות פיקודית בכך שנמנע מתקיפת [[איסטנבול]] והכרעת [[האימפריה העות'מאנית]]. יתרה מכך, שמו נקשר לשערוריות כספיות ובכלל זה [[שוחד]] ובזבוז כספי מדינה. למרות זאת, אחיו [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] מינה אותו לתפקיד מושל אזור [[סנקט פטרבורג]]. בהמשך קודם לדרגת [[פילדמרשל]] והיה אחראי על [[חיל פרשים|חיל הפרשים]] הרוסי ועל מערך ההנדסה בצבא.
ב-[[6 בפברואר]] [[1856]] נישא לנסיכהל[[אלכסנדרה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג|נסיכה אלכסנדרה פרדריקה וילהלמינה]] מ[[בית אולדנבורג]]. טרם הנישואין המירה הנסיכה את דתה ל[[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|נצרות אורתודוקסית]] ושמה שונה לאלכסנדרה פטרובנה. לזוג נולדו שני ילדים, ניקולאי ופיוטר. הנישואים, שמלכתחילה לא היו יציבים, התפרקו כעבור 4 שנים. ניקולאי עזב את אשתו ועבר לחיות עם המאהבת שלו, רקדנית הבלט יקטרינה צ'יסלובה, שבמהלך השנים ילדה לו 5 ילדים. הוא מעולם לא התגרש מאשתו באופן רשמי אך דאג לסלק אותה מ[[סנקט פטרבורג]].
לאחר הירצחו של אחיו אלכסנדר השני ועלייתו לשלטון של אחיינו [[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה|אלכסנדר השלישי]], הורע מעמדו של ניקולאי בשל יחסיו המעורערים עם אלכסנדר מחד והעובדה ששמו חזר ונקשר לשערוריות כספיות, מאידך.
|
