ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1831–1891) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
מיכאיל ניקולאייביץ' נולד ב-[[8 באוגוסט]] [[1831]] ב[[צארסקויה סלו]], ל[[ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה]] ול[[שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה)]], בתם של [[פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה]] ו[[לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ]]. אביו של ניקולאי ייעד לו קריירה צבאית והוא למד ביחד עם אחיו באקדמיה הצבאית. ניקולאי נלחם כקצין צעיר ב[[מלחמת קרים]] והתבלט ב[[קרב אינקרמן]]. הוא גילה עניין בתחום ההנדסה הצבאית, ובשנת [[1856]] מונה לתפקיד מפקד כוחות ההנדסה הצבאית. בשנת [[1864]] הוא מונה למפקד המשמר הקיסרי. בשנת [[1872]] ביקר ב[[ירושלים]] והשתתף בטקס חנוכת [[כנסיית השילוש הקדוש בירושלים|כנסיית השילוש הקדוש]].
למרות המוניטין הירוד שלו כאסטרטג צבאי מונה לתפקיד מפקד צבא ה[[דנובה]], שהכריע את חזית ה[[בלקן]] במהלך [[המלחמה העות'מאנית
ב-[[6 בפברואר]] [[1856]] נישא ל[[אלכסנדרה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג|נסיכה אלכסנדרה פרדריקה וילהלמינה]] מ[[בית אולדנבורג]]. טרם הנישואין המירה הנסיכה את דתה ל[[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|נצרות אורתודוקסית]] ושמה שונה לאלכסנדרה פטרובנה. לזוג נולדו שני ילדים, ניקולאי ופיוטר. הנישואים, שמלכתחילה לא היו יציבים, התפרקו כעבור 4 שנים. ניקולאי עזב את אשתו ועבר לחיות עם המאהבת שלו, רקדנית הבלט יקטרינה צ'יסלובה, שבמהלך השנים ילדה לו 5 ילדים. הוא מעולם לא התגרש מאשתו באופן רשמי אך דאג לסלק אותה מ[[סנקט פטרבורג]].
| |||