אמונה טפלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מקורות: הוספתי קישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 18:
עם הפצת ה[[כתב]] יכלה החברה האנושית לגבש מערכת אמונות מנומקת באופן מעמיק ודלת סתירות פנימיות. סוג אחד של מערכת אמונות כזו היא הדת המודרנית הנעזרת בכתובים ובתיעוד של מקרים שהאדם רואה כ[[נס]]ים. סוג אחר הוא המדע. הן המדע והן הדת המודרנית מאמינים כי לכל תופעה יש הסבר. הבדל מרכזי אחד בין המדע לבין הדת המודרנית הוא שהמדע מאמין כי כל ההסברים ניתנים לגילוי (או שלפחות הסבר מקורב להסבר האמיתי ניתן לגילוי) על ידי תצפיות, ניסויים והישענות על [[מודל]]ים מתמטיים. ההבדל המרכזי השני הוא דחיית רעיון הנס. ההבדל המרכזי השלישי הוא חשיבותה של הביקורת. במדע, כל רעיון אמור לעמוד בביקורת מתמידה. החשיבה הביקורתית ה[[מדע]]ית מבטלת את האמונות הטפלות. עוד סוג נוסף הוא הגישה של [[הרמב"ם]] ביחס לעולם, הוא טוען כי אלוקים ברא את העולם עם מערכת חוקי [[טבע]] קבועים מראש שנוכל לגלות (בדומה לגישה המדעית), אך יחד עם זאת, ברמה ה[[מטפיזית]], אף פעם לא נצליח להבין את [[בריאת העולם]] ולדעת את האל או אפילו להגדיר אותו כלל{{הערה|1=: לעיון נוסף ראה הקדמת הרמב"ם למסכת אבות ([[שמונה פרקים לרמב"ם]]), פרק שמיני. }}
 
כיום יודעים אנשים רבים את ערכה של החשיבה ה[[מדע]]ית. למרות זאת, עדיין שורדות להן האמונות הטפלות. התייחסות משועשעת לכך נמצאת בסיפור על חתן [[פרס נובל]] ל[[פיזיקה]], [[נילס בוהר]], אשר במשרדו הייתה תלויה כביכול פרסת [[סוס]]. "האם אתה מאמין באמונות טפלות?" נשאל על ידי מבקר נדהם. "לא ולא", השיב נילס בוהר, "אבל שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל, גם אם לא מאמינים בה".
 
יש אמונות טפלות עתיקות מאד, יש שהן מוזרות ומשעשעות, ורבות מהן אינן עלולות להזיק לאיש. אולם כולן מעידות על גישה לא מדעית ונכונות לקבל דברים מפי הבריות בלי לבדוק אותם, ובכך נזקן. התייחסות לכך אפשר למצוא בדבריו של [[ירמיהו יובל]]{{הערה|1=מתוך הרצאה של פרופ' ירמיהו יובל משנת 2000, המצוטטת [http://www.bdidut.com/consume/consume-a7.htm כאן].}}: