אברהם שלוש (יפו) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6:
נולד לרב אהרן שלוש ככל הנראה ב[[פס]] שב[[מרוקו]]{{הערה|כך לפי חלק ממפקדי מונטיפיורי. אולם לפי מסורת המשפחה, מקור המשפחה מאוראן שבאלג'יר}}, בן למשפחה מ[[מגורשי ספרד]]. בהמשך נמנה עם רבני אוראן שבאלג'יר. הוא האמין כי יש לשוב ל[[ארץ ישראל]] ולחיות בה מיגיע כפיים, וכך לקרב את ה[[גאולה]]. בהיותו בן 26, בשנת 1840 לערך אירגן קבוצה בת 150 איש לעלות ארצה. בדרכם ל[[עכו]] פקדה אותם סערה, [[אונייה|אונייתם]] טולטלה קשות ומצבם ה[[כלכלה|כלכלי]] הורע. בהגיעם ל[[חיפה]] שככה מעט הסערה ולמרות שהים סער החליטו לרדת לחוף ב[[סירה|סירות]]; אחת הסירות התהפכה וכל 18 נוסעיה טבעו בים, בהם שני בניו של שלוש, אליהו בן ה-9 ויוסף בן ה-7{{הערה|אור אלכסנדרוביץ' מעלה ספקות באשר לסיפור טביעת הבנים, בעקבות גילוי עדויות לכך שהבן יוסף חי ביפו ומת שם ב-1865. "[http://www.scribd.com/doc/34004827/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%97-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מסע בעקבות אתמול נשכח]", עמ' 4.}}. שלוש הגיע לחוף עם אשתו שמחה, בנו [[אהרן שלוש|אהרן]] ושתי בנותיו ריקה וחנה.{{הערה|אור אלכסנדרוביץ, "[http://www.scribd.com/doc/34004827/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%97-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מסע בעקבות אתמול נשכח]", בתוך: יובל כספי (עורך), '''שלוּש - משפחה אחת, בית אחד''', קטלוג תערוכה, 2004.}}
 
לאחר כשנה בחיפה, שהייתה אז כפר ללא אפשרויות רבות של פרנסה, עבר עם בני משפחתו ל[[שכם]], שנחשבה לעיר מסחר. בעת ששהה בשכם, פשטה הכולרה בקרב העיר, ובהוראת השלטונות בני משפחתו הונחו לא לצאת משכם. לאחר חצי שנה נבלמה התפשטות המחלה, והוא עבר לירושלים, מאחר שלא הייתה בשכם קהילה יהודית. לאחר שגם בירושלים לא מצא תנאי קיום נוחים, עבר עם משפחתו ל[[יפו]]. האחרונה מצאה חן בפניו, והוא החליט להתיישב בה סופית. יחד עם בני משפחתו הניחו את היסוד להרחבת היישוב היהודי בעיר.
 
בביתו ביפו ייסד ישיבה, ולצידה בית כנסת. כשצאצאיו, עברו לדירות אחרות, העבירו איתם את בית הכנסת והישיבה. בישיבה זו למדו במהלך השנים בין היתר הרב יעקב שמחון, הרבה שלמה בחבוט (אביו של הרב [[שבתי בחבוט]]), כלב מירקאדו מאיר (אביו של הרב [[יעקב מאיר]]), הרב [[דוד בן שמעון]] והרב שלמה חזן מחבר הספר "המעלות לשלמה".
 
הידיעות אודות הצלחתו ביפו עודדו יהודים נוספים לעלות לארץ ישראל ולהתנתק מ[[כספי החלוקה]] ב[[ארבע ערי הקודש]], לרדת ליפו ולעבוד בה. מספר שנים לאחר הגיעו, כבר נחשב כמנהיג העדה היהודית ביפו.