הנרי גילמן – הבדלי גרסאות

גילמן נולד ב[[קינסייל]] שב[[אירלנד]] והתחנך אצל מורים פרטיים ובאקדמיית המילטון בבנדון שבמחוז [[קורק]], שם קיבל הסמכה לכמורה. בשנת 1850 היגר עם הוריו ל[[ארצות הברית]], והתיישב ב[[דטרויט]], [[מישיגן]]. בתחילת הקריירה שלו עבד במחלקת המלחמה של ארצות הברית וערך תרשימים של אתרים במישיגן. הוא עסק באנתולוגיה וארכאולוגיה ושימש אוצר עבור "החברה המדעית של דטרויט" (Detroit Scientific Society). כמו כן שימש ספרן בספרייה הציבורית של דטרויט. לאחר מכן היה פעיל מרכזי במוזיאון פיבודי (Peabody) לארכאולוגיה ולאתנולוגיה שעל יד [[אוניברסיטת הרווארד]]. במסגרת פעילותו חפר באתרים ישנים בדטרויט וממצאיו פורסמו על ידי מוזיאון פיבודי.

 

 

גילמן נודע ביחסו האוהד ליהודים. הוא סייע לאנשי העלייה הראשונה במאבקם נגד האיסור של השלטון העות'מאני על כניסת יהודים לארץ ישראל. הוא אף רתם את השגריר האמריקאי באיסטנבול, ג'וזף וילסון, לסייע ליהודים. מאמציו של גילמן נשאו פרי, והאיסור על כניסת יהודים לארץ בוטל ב-1887. גילמן גם שינה את היחס לאנשי [[המושבה האמריקאית בירושלים]], שהיו בסכסוך מתמשך עם קודמו בתפקיד הקונסול [[סלה מריל]], ולאורך כהונתו שררו קיים יחסים טובים עם אנשי המושבה.