אמונה טפלה – הבדלי גרסאות

עם הפצת ה[[כתב]] יכלה החברה האנושית לגבש מערכת אמונות מנומקת באופן מעמיק ודלת סתירות פנימיות. סוג אחד של מערכת אמונות כזו היא הדת המודרנית הנעזרת בכתובים ובתיעוד של מקרים שהאדם רואה כ[[נס]]ים. סוג אחר הוא המדע. הן המדע והן הדת המודרנית מאמינים כי לכל תופעה יש הסבר. הבדל מרכזי אחד בין המדע לבין הדת המודרנית הוא שהמדע מאמין כי כל ההסברים ניתנים לגילוי (או שלפחות הסבר מקורב להסבר האמיתי ניתן לגילוי) על ידי תצפיות, ניסויים והישענות על [[מודל]]ים מתמטיים. ההבדל המרכזי השני הוא דחיית רעיון הנס. ההבדל המרכזי השלישי הוא חשיבותה של הביקורת. במדע, כל רעיון אמור לעמוד בביקורת מתמידה. החשיבה הביקורתית ה[[מדע]]ית מבטלת את האמונות הטפלות. עוד סוג נוסף הוא הגישה של [[הרמב"ם]] ביחס לעולם, הוא טוען כי אלוקיםאלוהים ברא את העולם עם מערכת חוקי [[טבע]] קבועים מראש שנוכל לגלות (בדומה לגישה המדעית), אך יחד עם זאת, ברמה ה[[מטפיזית]], אף פעם לא נצליח להבין את [[בריאת העולם]] ולדעת את האל או אפילו להגדיר אותו כלל{{הערה|1=: לעיון נוסף ראה הקדמת הרמב"ם למסכת אבות ([[שמונה פרקים לרמב"ם]]), פרק שמיני. }}

על פי ההלכה אין לעשות פעולות הנובעות מאמונות טפילות, ב[[תלמוד הבבלי|ספרות חז"ל]] מצויות רשימות ארוכות של פעולות המכונות "[[דרכי האמורי]]", וכולן אמונות טפלות שהיו נהוגות אצל עמי כנען הקדומים. התלמוד טוען שאלו אמונות שווא ואין לעשות מעשים אלו מסיבות תרבותיות. עם זאת, התלמוד מאמין ב"עין הרע", במגבלות מסוימות, ומתיר אמונות טפילות כאשר הם נעשים לרפואה. אף הרמב"ם השולל בספרו{{הערה|הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה טז}} כל אמונה טפילה שהיא (בניגוד לתלמוד{{הערה|ראה ביאור הגר"א שלחן ערוך סימן קע"ט סעיף קטן י"ג}}), הביא בספרו היתרים מסוימים כגון נשיאתההיתר קמיעשל התלמוד לחולה לשאת (בשבת) לאדם[[קמיע]] הזקוקשתועלתו לרפואההוכחה.