ג'וזפה לוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
ג'וזפה לוי (באיטלקית: '''Giuseppe Levi''') נולד ב-[[14 באוקטובר]] [[1872]] ב[[טריאסטה]] שב[[איטליה]] ונפטר ב-3 ב[[פברואר]] [[1965]] ב[[טורינו]]. הוא היה מדען יהודי-איטלקי, רופא ומומחה ל[[אנטומיה (גוף האדם)|אנטומיה]].
 
ג'וזפהלוי היה מורה של שלושה זוכי [[פרס נובל]]: [[ריטה לוי-מונטלצ'יני]], [[סלבדור לוריא]], [[רנטו דולבקו]] {{אנ|Renato Dulbecco}}, ואביה של הסופרת [[נטליה גינצבורג]]. אחיו היה מבקר התאטרון [[צ'זרה לוי]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Andrea Grignolio, Fabio De Sio|שם=[An illustrious unknown. Giuseppe Levi among science, anti-fascism and Nobel Prizes]|כתב עת=Medicina Nei Secoli|כרך=21|עמ=847–913|שנת הוצאה=2009|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21563384}}</ref>
 
בשנת 1926 נבחר להיות חבר ב[[אקדמיה הלאומית של לינסי]]{{אנ|Accademia dei Lincei}}, האקדמיה המדעית העתיקה בעולם. לוי השתייך למספר ארגונים אקדמיים, ביניהם [[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)]], ו"האקדמיה המלכותית למדעים של בלגיה". הוא קיבל מספר פרסים חשובים: הפרס המלכותי של האקדמיה הלאומית של לינסי ותארים לשם כבוד מאוניברסיטת [[לייז']] שב[[בלגיה]] , [[מונטווידאו|מונטבידאו]] [[אורוגוואי|שבאורוגוואי]] ו[[סנטיאגו דה צ'ילה|סנטיאגו]] שב[[צ'ילה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.treccani.it/enciclopedia/giuseppe-levi_(Dizionario-Biografico)/|כותרת=LEVI, Giuseppe in "Dizionario Biografico"|אתר=www.treccani.it|שפה=it-IT|תאריך_וידוא=2018-03-16}}</ref>
 
== ביוגרפיה ==
ב-14 באוקטובר 1872 נולד בטריאסטה שבאיטליה, בן למיכאל לוי ולאמה פרוג'ה. משפחתו של ג'וזפהלוי הייתה משפחה עשירה של בנקאים יהודים. הוא השלים את לימודיו בתיכון בג'וליאנו וקיבל הכשרה מרכז-אירופאית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brunelleschi.imss.fi.it/nobel/ileviatorino.html|כותרת=Giuseppe Levi a Torino: una scuola di metodo e di Nobel: Beautiful Minds - Istituto e Museo di Storia della Scienza|אתר=brunelleschi.imss.fi.it|תאריך_וידוא=2018-02-02}}</ref>
 
לאחר מות אביו, עבר לוי עם משפחתו להתגורר ב[[פירנצה]], שם החל בשנת 1889 ללמוד רפואה במכון ללימודים גבוהים ומתקדמים. בין השנים 1892 עד 1895 היה סטודנט במכון ל[[פתולוגיה]] כללית בהנחייתו של פרופסור א. לוסטיג.
שורה 19:
לאחר שסיים ג'וזפה את לימודיו הגבוהים במכון ל[[פתולוגיה]] כללית בשנת 1895, הפך מיד לעוזר בקליניקה הפסיכיאטרית של סאן סאלבי{{אנ|Chiesa di San Salvi}} ב[[פירנצה]] בראשותו של טנצי (E. Tanzi) מ[[טריאסטה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://media.accademiaxl.it/pubblicazioni/neuroscienzeXL/levi.htm|כותרת=Giuseppe Levi|אתר=media.accademiaxl.it|תאריך_וידוא=2018-03-14}}</ref> במהלך שלוש השנים שהקדיש לוי לעבודה זו, לא הראה עניין מיוחד בפעילות קלינית והקדיש עצמו למחקר המאפיינים המורפולוגיים והביולוגיים של [[תא עצב|תאי עצב]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.treccani.it/enciclopedia/giuseppe-levi_(Dizionario-Biografico)/|כותרת=LEVI, Giuseppe in "Dizionario Biografico"|אתר=www.treccani.it|שפה=it-IT|תאריך_וידוא=2018-03-16}}</ref>
 
ג'וזפהלוי התעניין עמוקות במחקר [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגי]], ולשם כך נסע למכון לאנטומיה ב[[אוניברסיטת ברלין]] והונחה ע"י פרופסור הרטוויג ( Hertwig)במשך שנה. בסוף שנת 1899 חזר ל[[פירנצה|פירנצה,]] שם הפך לעוזר במכון לאנטומיה בהנחיית פרופסור קיירוגי (Chirogi). בשנת 1903 החל ללמד אנטומיה, ובשנים 1905-6 הגיע לתחנה ה[[זואולוגיה|זואולוגית]] ב[[נאפולי|נאפולי.]] בשנת 1909 הופקד על לימוד אנטומיה בפקולטה לרפואה וניתוח של אוניברסיטת [[סאסארי|סאסארי.]] שנה לאחר מכן, הפך לפרופסור מן המניין. הוא נשאר ב[[סאסארי]] עד 1914, אז נקרא לכהן בתפקיד זהה באוניברסיטת [[פלרמו|פאלרמו.]]
 
בתום מלחמת העולם הראשונה, שב לוי להוראה ולמחקר המדעי. ב-1919 הוא מונה לפרופסור לאנטומיה וכיהן כראש המכון של הפקולטה לרפואה וניתוח ב[[אוניברסיטת טורינו]] {{אנ|University of Turin}} כ-20 שנה.
שורה 27:
בשנת 1945 חזר לוי ללמד ולעמוד בראש מכון המחקר בטורינו, ממנו הוא פרש בשנת 1948. עם זאת, הוא המשיך בפעילותו המדעית כמנהל המרכז לחקר וצמיחה של המועצה הלאומית האיטלקית למחקר.
 
בשנת 1950 עזב ג'וזפהלוי את איטליה ל[[אמריקה]]. תחילה הגיע ל[[ארצות הברית|ארה"ב]] על מנת לעבוד במספר מעבדות מחקר, ולאחר מכן הגיע ל[[ברזיל]], שם הוזמן כדי לארגן מעבדת ביולוגיה לחקר תאים ב[[סאו פאולו]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.treccani.it/enciclopedia/giuseppe-levi_(Dizionario-Biografico)/|כותרת=LEVI, Giuseppe in "Dizionario Biografico"|אתר=www.treccani.it|שפה=it-IT|תאריך_וידוא=2018-02-09}}</ref>
 
=== מחקריו המדעיים ===
לוי ביצע מחקרים חשובים בתחום ה[[מורפולוגיה של הצמח - מונחים|מורפולוגיה]] ועל אודות התכונות הביולוגיות של תאים ורקמות. הוא פרסם את תוצאות מחקריו בלמעלה מ-200 מאמרים מדעיים, שפורסמו בכתבי עת אקדמיים. בין הנושאים העיקריים שעבד עליהם היו מספר וגודל התאים. על ידי קביעת גודל המרכיבים התאיים ביונקים בעלי גדלים גופניים שונים, קבע ג'וזפהלוי שהחוק שגובש על ידי H.A.E Driesch על הקביעות של גודל התא ועצמאותו מן המימד הגופני תקף רק עבור רקמות המורכבות מאלמנטים יציבים ועבור אלו העשויים ממרכיבים לא יציבים, אך לא עבור אלו שעשויות ממרכיבים רב שנתיים (תאי עצב וסיבים שריריים).<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.treccani.it/enciclopedia/giuseppe-levi_(Dizionario-Biografico)/|כותרת=LEVI, Giuseppe in "Dizionario Biografico"|אתר=www.treccani.it|שפה=it-IT|תאריך_וידוא=2018-03-14}}</ref>
 
תחום נוסף שאותו חקר לוי היה תרביות רקמות במבחנה, תחום שנוסד על ידי R.G Harrison ב- 1910 ושוכלל שנה לאחר מכן על ידי A Carrel. לוי היה בין החוקרים הראשונים שהשתמשו בטכניקה זו והוא השתמש בה במחקריו. בין היתר, חקר את ההתנהגות של ה[[מיטוכונדריה]] בתאים חיים, מבניהם ומאפייניהם הביולוגיים של תאים, במיוחד אלו של תאי עצב.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.treccani.it/enciclopedia/giuseppe-levi_(Dizionario-Biografico)/|כותרת=LEVI, Giuseppe in "Dizionario Biografico"|אתר=www.treccani.it|שפה=it-IT|תאריך_וידוא=2018-03-14}}</ref>
שורה 55:
 
== חייו האישיים ==
בתו של לוי, [[נטליה גינצבורג]], מרואיינת בספר שנקרא "קשה לאדם לדבר על עצמו", בו היא מתארת את התגובה של אביה לאחר ההוצאה לאור של הספר שכתבה: [[לקסיקון משפחתי|"לקסיקון משפחתי]]". לדבריה, ג'וזפהלוי היה מודאג בהתחלה. הוא אמר "אני לא רוצה שנטליה תכתוב ספר שישמיץ את המשפחה שלנו", אך לאחר שקרא אותו, העיד שנהנה ממנו.<ref>{{צ-ספר|שם=קשה לאדם לדבר על עצמו|מו"ל=הוצאת הכרמל|שנת הוצאה=2005|עמ=118}}</ref> עוד מספרת נטליה על יחסו של אביה לבעלה, [[לאונה גינצבורג]]. היא מספרת כך: " איש לא מצא חן בעיניו, אבל ללאונה הוא באמת התנגד. הוא חשב שהוא מכוער ושאין לו פרוטה ואחר כך גם אמר שנשקפת סכנה לחייו. אחרי שהתחתנו, הוא קיבל אותו והתחיל לחבב אותו. הוא גם נהג להגיד שלאונה הוא אדם מבריק ומשכיל מאוד."<ref>{{צ-ספר|שם=קשה לאדם לדבר על עצמו|מו"ל=הוצאת כרמל|שנת הוצאה=2005|עמ=16}}</ref> בנוסף, מספרת נטליה שאביה היה סוציאליסט מסורתי, אך לא ידע איך להיאבק בפאשיזם. בהתייחס לפאשיזם, אפיינה אותו [[פסימיות]] קבועה: "אין מה לעשות, אנחנו לא יכולים לצאת מזה עכשיו, לעולם לא נצא מזה".<ref>{{צ-ספר|שם=קשה לאדם לדבר על עצמו|מו"ל=הוצאת כרמל|שנת הוצאה=2005|עמ=12}}</ref>
 
בספרה של נטליה "לקסיקון משפחתי", היא מדברת הרבה על משפחתה ועל אביה: "בבית חיינו תמיד תחת הסיוט של פרצי הזעם של אבי, שהיו תוקפים אותו במפתיע, ופעמים רבות בגלל ספר שאינו במקום, בגלל זוג נעליים שלא מצא".<ref>{{צ-ספר|מחבר=נטליה גינצבורג|שם=אמרות משפחה|מו"ל=|שנת הוצאה=1963|עמ=42}}</ref> ""התערבותו של אבי הייתה אלימה, ככל מעשיו" כך היא מספרת על התנהגותו של אביה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=נטליה גינצבורג|שם=אמרות משפחה|מו"ל=|שנת הוצאה=1963|עמ=43}}</ref>
שורה 72:
 
<span dir="RTL">[http://www.treccani.it/enciclopedia/giuseppe-levi_(Dizionario-Biografico)/ <span dir="LTR">http://www.treccani.it/enciclopedia/giuseppe-levi_(Dizionario-Biografico)/</span>]</span>
 
אינציקלופדיה.קום- https://www.encyclopedia.com/science/dictionaries-thesauruses-pictures-and-press-releases/levi-giuseppe
 
Beautiful minds- https://brunelleschi.imss.fi.it/nobel/ileviatorino.html
 
== ראו גם ==
 
* [[נטליה גינצבורג]]
* [[לאונה גינצבורג]]