אפיקומן – הבדלי גרסאות

[[רש"י]] שם פירש שמדובר בהגבהת הקערה עם המצות (דהיינו, סילוק האוכל), או אכילה מהירה. עם זאת, ה[[רמב"ם]] (הלכות חמץ ומצה ז, ג) הבין שמדובר בחטיפת המצה אחד מהשני. רק בשלב מאוחר יותר התפתח המנהג שהילדים עצמם הם החוטפים. בכל מקרה, המנהג נועד לעורר את הילדים, כדי שישתתפו בליל הסדר, שהרי עיקר המצווה הוא "והגדת לבנך".

 

 

על אף שהחבאת האפיקומן נהוגה בעדות רבות, גניבתו על ידי הילדים הייתה בעבר מקובלת רק אצל חלק מ[[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]] ובשאר עדות ישראל לא היה המנהג מוכר כלל, והיו אף חכמי [[הלכה]] שאסרו מנהג זה מחשש שהוא עלול לחנך את הילדים לגנוב<ref>וכך כותב [[שם טוב גאגין|הרב שם טוב גאגין]] בספרו 'כתר שם טוב' חלק ג' עמוד 176:"שמעתי שהאשכנזים מלמדים לגנוב ה[[אפיקומן|אפיקומין]] ושלא להשיבו עד שיבטיח לו אביו איזה מתנה, '''אבל בין הספרדים לא נודע מנהג זה'''" וכתב שם בהערה: "'''רע עלי המנהג הזה''' להרגיל ולחנך את הילדים עודם בטל ילדותם לגנוב, '''אם ילמדו אותם לגנוב האפיקומין''', כאשר יגדלו ילכו ויגנבו דברים יקרי ערך מבית הוריו, ואם התרגל בכך קשה לו כאשר יגדל לעזוב מידה מגונה זו". וכ"כ [[יצחק חזן|רבי יצחק חזן]] בספרו - הגדה של פסח 'כה לחי', סדר הלילה סעיף י' אות ד': "ונהגו כמה ילדים לגנוב החצי של המצה המיועד לאפיקומן... (והביא כמה טעמים למה מנהג זה לא טוב: המצה יכולה להישבר לחתיכות, התאמנות איך לגנוב והרי זה מצווה הבאה בעבירה, אי נעימות לאבא כתוצאה מדרישות גבוהות מידי מצד הבן) ו'''מנהג זה לא ידעוהו אבותינו ואבות אבותינו''', ורק נתפשט אצלנו מבני האשכנזים ולא ידעתי את מקורו ומי הולידו, ולדעתי טוב לבטלו... '''ומכל מקום בני הספרדים שלא ידעו מנהג זה, טוב למונעם שלא ינהגו כך,''' מטעמים שכתבתי".</ref>.