נסים יהודה דנון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 24:
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ירושלים]] לאסתר ולרב [[מנחם דנון]]. התחנך בישיבת "[[תפארת ירושלים]]". בן 19 [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]], נסע ל[[פריז]] ולמד ב[[בית המדרש המרכזי לרבנים במץ|בית המדרש המרכזי לרבנים]]. לאחר תקופה הפסיק את לימודיו בשל חוסר יכולת מימון וחזר
ב[[תמוז]] [[תרס"ז]] ([[1907]]) נתמנה לרב ראשי בקהילת [[בירות]]. בתפקיד זו כיהן עד חודש [[סיוון]] [[ה'תר"ע]] ([[1910]]). אחר כך התמנה לרב ראשי ב[[רודוס]] לזמן קצר. בזמן כיבוש האי על ידי צבאות איטליה מילא תפקיד מדיני, אך בשל היותו נתין ממלכת טורקיה, נאלץ לעזוב את ממשרתו ולשוב לארץ ישראל.
בחורף [[תרע"א]] ([[1911]]) התגלע ריב בין שתי העדות - האשכנזית והספרדית ב[[צפת]]. הרב דנון הוזמן מצד ראשיהן ומנהיגיהן לפשר ביניהן. כתוצאה מהשתדלותו הנמרצת עלה בידו לישב את הסכסוך ולהשיב את השלום על מכונו.
בכסלו [[תרע"א]] (סוף 1910) נבחר מטעם האסיפה הכללית, כשמה בטורקית: "מיג'ליש עומומי", ב[[איזמיר]] לרב ראשי וראב"ד ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. במשרה זו כיהן עד חודש אלול [[תרע"ה]] ([[1915]]). בעצם ימי [[מלחמת העולם הראשונה]] נתמנה ל[[חכם באשי]] ו[[הראשון לציון]] ב[[ירושלים]]. בחשון [[תרע"ז]] (סוף [[1916]]) חזר אליה, וישב על כיסא הרבנות בה עד סוף שנת [[תרע"ח]] ([[1918]]). לאחר כניסת [[הצבא הבריטי]], רבני העיר בחרו
נפטר ב[[ספגס]] ([[מרוקו]]), [[ט"ו בשבט]] [[תר"ץ]] (1930).
| |||