האסכולה הדויטרונומיסטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
ב[[ביקורת המקרא]], '''ההשקפה הדויטרונמיסטית''' היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומיסטי" (ספר [[דברים]]), הקרוי גם "משנה תורה". מקור המילה בשמו של ספר דברים ב[[תרגום השבעים]] ל[[יוונית]] (Δευτερονόμιον) ול[[לטינית]] - ה[[וולגטה]] (Deuteronomium).
 
==המקור הדויטרונומיסטי (ס"ד)==
עיקרו של ספר דברים הוא נאומו של [[משה]] בו הוא סוקר את המסע של [[עם ישראל]] במדבר ואת החוקים שקיבל. במידה רבה חוזר ספר דברים על פרטים רבים שתוארו כבר ביתר ספרי התורה אלא שהוא עושה זאת בסגנון ייחודי, בשינויי פרטים ובמתן דגש על עניינים כגון: חוק [[ריכוז הפולחן]] הקובע כי ישנו מקום פולחן לגיטימי אחד שה' בחר-"בָמַקוֹם אָשֶר יִבְחַר ה' לשכן שמו שם", הכולל איסור על הקרבת קרבנות מחוץ ל[[משכן]] או [[בית המקדש]], אשר הובא ב{{תנ"ך|ויקרא|יז}} בסגנון אחר; 2. חוקי ספר דברים מדגישים את ערך העזרה לחלש והיחס לגר, והחגים מתוארים בו כחגים סוציאליים בהם יש לשתף את העבדים, יתומים ואלמנות, וכמובן את הלוי אשר בשעריך (יישום חוק ריכוז הפולחן בימי [[יאשיהו]] פגע במעמד הלויים שאיבדו את מקור פרנסתם במקדשים, ולכן הם מצטרפים לרשימת המעמדות החלשים בחברה). את ספר דברים זיהו חוקרי המקרא עם הספר שנמצא ב[[בית המקדש]] בימי [[יאשיהו]] ולאורו התנהלה הרפורמה הפולחנית משנת [[622 לפנה"ס]] ואילך.
 
כיום, חוקרי [[ביקורת המקרא]] נוטים להקדים את כתיבת ספר דברים לתקופת הקדם-גלותית. יש המעלים השערות בדבר עריכה מימי [[חזקיהו]], כיוון שעורך ספר מלכים מיחס לו רפורמה פולחנית בעלת אופי דומה לחוק ריכוז הפולחן (עיין {{תנ"ך|דברים|יב|א|יד|קצר=כן}} ו{{תנ"ך|מלכים ב|יח|א|ח}}, {{תנ"ך|מלכים ב|יח|כב|ללא=פרק}}), ואילו אחרים סוברים כי העריכה החלה בימי [[יאשיהו]] מלך יהודה ({{תנ"ך|מלכים ב|כב}}-{{תנ"ך|מלכים ב|כג|ללא=ספר}}). חוקרים מוצאים עדויות לרעיונות ואוצר מילים דויטרונומיסטי גם בספרות הנבואה ואף בספרי התורה שלפני דברים. החוקרים חלוקים ביניהם בשאלת היקפה של אסכולה זו, ועד כה הועלו הצעות שונות ביחס לתוספות אותן ניתן ליחס לעורך השייך לאסכולה זו.
שורה 10:
חוקרים מאוחרים יותר הבחינו בכך שהשקפות של ספר דברים שהן ייחודיות לפי האסכולה הדויטרונומיסטית ונוסחאות אופייניות שלו מופיעות לאורך כל ספרי [[נביאים ראשונים]] ובייחוד ב[[ספר מלכים]]. השקפה זו איננה באה לידי ביטוי בגוף הסיפורים אלא דווקא בכותרות, בסיכומים ובפסוקים מקשרים.
 
===צמיחתה של השקפת ס"ד{{דרושה הבהרה|סיבה=מה זה ס"ד?}}===
רוב החוקרים מסכימים כי האסכולה החלה להתפתח במהלך [[המאה השביעית לפנה"ס]] ובנקודה זו נערכה גם ההיסטוריה המוקדמת. חוק המלך סווג בין ההיסטוריוגרפיה האפרתית ובין ההיסטוריוגרפיה המשנה תורתית ולכן היא קיבלה את המלוכה עם הסתייגות. היא טענה כי "אקט" המלוכה שלעצמו היא פעולת חיקוי של הגויים. מצד שני, טענו אנשי האסכולה כי מאחר שה' ייחד כבר בעבר קבוצות כמו למשל את בני ישראל, הכהנים והלויים, כך הוא ייחד את המלך.
 
===צמיחתה של השקפת משנה תורה===
 
==אחדות העריכה הדויטרונומיסטית==
שורה 28 ⟵ 26:
# ההסבר ההיסטריוגפרי - הצגת תולדות העם כדוגמה להתממשות רעיון רעיון הברית. ספר דברים מציג את נוסח הברית, והספרים הבאים (יהושע עד מלכים) מציגים דוגמאות מתחום ההיסטוריה המראות כיצד העם קיבל את גמולו על שמירת הברית (למשל שגשוג הממלכה בימי דוד או יאשיהו) ועל הפרת הברית. באופן זה מוסברת הגלות כעונש הסופי על הפרת הברית.
 
==לקריאה נוספת==
==ראו גם==
# [[האסכולה האפרתית]] (ידועה גם בשם "אלוהיסטי המאוחרת")
# [[משנה תורתית]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[אלכסנדר רופא]], "ההיסטוגרפיה בשלהי תקופת המלוכה: החיבור האפרתי כנגד החיבור המשנה תורתי", '''[[בית מקרא]]''' ל"ח (תשנ"ג)
* [[משה ויינפלד]], מיהושע עד יאשיהו, ירושלים, 1992.