פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 9,758 בתים ,  לפני שנה
ביטול גרסה 22879669 של 185.120.124.101 (שיחה)
{{פירוש נוסף|נוכחי=חמשת הספרים הראשונים של התנ"ך}}
הַ'''תּוֹרָה''' (או על פי [[יהדות רבנית|היהדות הרבנית]]: הקדושה'''תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב''') היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של ה[[תנ"ך]], הקרויים גם '''חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה'''. מכיוון שעל פי ההשקפה ה[[יהדות|יהודית]], כל עקרונות הדת עומדים על ה[[מצוות]] המתוארות בחמשת ספרי התורה, לעיתים נעשה שימוש במונח "תורה" גם כדי לתאר את כלל [[ספרות תורנית|ספרות הקודש היהודית]], או באופן מופשט יותר, כל תוכן או ערך רוחני הנובעים ממצוות התורה.[[קובץ:PikiWiki Israel 16919 Raising the Sefer Torah.JPG|270px|ממוזער|[[הגבהה|הגבהת ספר תורה]], מנהג יהודי להרים את [[ספר תורה|ספר התורה]] לפני [[קריאת התורה]] או לאחריה ולהראותו למתפללים, שעונים באמירת הפסוק: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. על פי ה׳ ביד משה".]]
 
בעולם ה[[נוצרי]] מכונה התורה לעיתים קרובות בשמות שמקורם במונח ה[[יוונית|יווני]] Πεντάτευχος {{כ}}(Pentateukhos), שפירושו "חמשת הספרים". ב[[אסלאם]] נזכרת התורה ב[[קוראן]] וב[[חדית']] פעמים רבות בשם '''"תאוראת"''' ('''توراة''') וזוכה לשבחים רבים. התורה מוכרת על ידי כמעט כל הכתות שהתפצלו בעיקר מן היהדות והנצרות כהתגלות אלוהית עילאית.
[[קובץ:PikiWiki Israel 16919 Raising the Sefer Torah.JPG|270px|ממוזער|[[הגבהה|הגבהת ספר תורה]], מנהג יהודי להרים את [[ספר תורה|ספר התורה]] לפני [[קריאת התורה]] או לאחריה ולהראותו למתפללים, שעונים באמירת הפסוק: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. על פי ה׳ ביד משה".]]
 
==חומשי התורה==
# '''[[ויקרא]]''': פירוט עבודת ה[[קרבנות]], דיני [[טומאה וטהרה]], מצוות שונות המקדשות [[מצוות קידוש זרעו של אהרן|את הכהנים]] ו[[פרשת קדושים|את עם ישראל]].
# '''[[במדבר]]''': [[נדודי בני ישראל במדבר]], חטאיהם של בני ישראל במהלך המסע, הכנה ל[[כיבוש ארץ כנען|כיבוש הארץ]] ו[[נחלות השבטים|חלוקתה לשבטים]].
# '''[[דברים]]''': נאום [[משה]] בפני העם לפני הכניסה ל[[ארץ כנען]] - סקירה היסטורית, חזרה על מצוות התורה, דברי תוכחה ומוסר - ולבסוף [[מות משה]].
 
ב[[ספרות חז"ל]], המדרשים ובמסורת היהודית לכל הספרים יש כינויים:
===התורה הקדושה===
# ספר בראשית מכונה '''ספר הישר''', על שם האבות שהיו ישרים{{הערה|שם=ע"ז|{{בבלי|עבודה זרה|כה|א|ללא=שם}}.}}.
{{ערך מורחב|תורה מן השמים}}
# ספר שמות מכונה '''ספר השני''', על ידי בעל [[הלכות גדולות]] וה[[משנה ברורה]], ומוסבר על פי [[הנצי"ב]], מכיוון שהוא שני והמשך לספר בראשית.
# ספר ויקרא מכונה '''תורת כהנים''' מכיוון שהעיסוק בכהנים ומקדש תופס בו חלק מרכזי{{הערה|{{מדרש רבה|שיר השירים|ה|כ}}.}}.
# ספר במדבר מכונה '''חומש הפקודים''' בשל המפקדים שנערכו במדבר{{הערה|{{משנה|יומא|ז|א}}.}}.
# ספר דברים מכונה '''משנה תורה''' מכיוון שיש בו חזרה כללית על הספרים הקודמים{{הערה|שם=ע"ז}}.
 
==מעמד התורה בדתות האברהמיות==
התורה , שניתנה מידי האל הקב"ה, כדי לתקן את האדם ולהביאו לחיי העולם הבא. התורה כוללת בתוכה תרי"ג (613) מצוות{{הערה|ישנה חלוקה פנימית לרמ"ח (248) '''מצוות "עשׂה"''' ושס"ה (365) '''מצוות "לא תעשׂה"'''}}, כגון: האיסור ל[[שקר]], איסור על [[גניבת דעת]], כיבוד הורים, השבת אבידה, האיסור לדבר [[לשון הרע]], האיסור לעשוק, החובה להקים מערכת משפט לעשיית צדק, אמונה באלוהים ועוד.
על פי היהדות, הנצרות והאסלאם, התורה (מלשון הוראה) נחשבת לדבר אלוהים שנמסרה לעם ישראל במעמד סיני, לקוד ההתנהגותי האישי שכל אדם{{הערה|תרי"ג (613) מצוות ליהודים ו-ז' (7) לבני נח (שאר בני העולם)}} חייב לציית לו.
 
===במסורת היהודית===
{{ערך מורחב|תורה מן השמים}}
התורה במסורת היהודית נחשבת למהות מקודשת, שניתנה מידי האל הקב"ה, כדי לתקן את האדם ולהביאו לחיי העולם הבא. התורה כוללת בתוכה תרי"ג (613) מצוות{{הערה|ישנה חלוקה פנימית לרמ"ח (248) '''מצוות "עשׂה"''' ושס"ה (365) '''מצוות "לא תעשׂה"'''}}, כגון: האיסור ל[[שקר]], איסור על [[גניבת דעת]], כיבוד הורים, השבת אבידה, האיסור לדבר [[לשון הרע]], האיסור לעשוק, החובה להקים מערכת משפט לעשיית צדק, אמונה באלוהים ועוד.
 
ה[[רמב"ם]] משקף את התפיסה הדתית הרווחת בכותבו: {{ציטוטון|הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו, עץ חיים, וכל העושה כל הכתוב בה, ויודעו דעה גמורה נכונה, זוכה בה לחיי העולם הבא; ולפי גודל מעשיו וגודל חכמתו, הוא זוכה.}}{{הערה|1=הלכות תשובה פרק ט' הלכה ד'}} אף [[רבי יהודה הלוי]] כותב באופן דומה ב[[ספר הכוזרי]]: {{ציטוטון|אין ספק בדבר, כי בזאת התורה מובטחת להם לבני אדם, השארות הנפשות לאחר אבדן הגופות.}}{{הערה|1=ספר הכוזרי מאמר ראשון אות קג}}
* '''הגישה ה[[יהדות קראית|קראית]]:''' לפיה ניתן להבין את כל התורה כולה על ידי למידה יסודית שלה, כשהעושה כן מנוסה נאות, בניב המקראי של השפה העברית, בו ניתנה התורה. הקראים טוענים שההלכה צריכה להתבאר מן הפשט בדרך זו, כשאינה גורעת מהפשט עצמו, או מוסיפה עליו, וכל הסייגים ההלכתיים הקשורים באותה הלכה, עליהם להיות נייטרליים, כלומר, עליהם לא להתנגש עם פשט הכתוב, או כאמור, להוסיף עליו.
* '''הגישה ה[[רפורמי]]ת:''' לפיה כל התורה נכתבה בידי בני אנוש ואינה פרי הכתבה של האל, אלא נוצרה בהשראתו. משנות ה-60 של המאה ה-20 החלו להופיע בקרב ה[[קונסרבטיבים]], שהתנגדו לכך בתחילה, דעות דומות. ה[[רקונסטרוקטיבים]], לעומת הרפורמים, כלל לא מאמינים בהשפעה אלוהית על כותבי התורה אלא רואים בה מסמך אנושי לחלוטין.
 
===בנצרות ובאסלאם===
 
תפיסות שונות לתורה מוצעות בעיקר על ידי הנצרות והאסלאם, שכן היהדות היא בסיסן של דתות אלו.
 
בנצרות, האספקלריות הנוגעות לטקסט התורני הן שונות בכל פלג וזרם. על פי הנצרות חוקי התורה שניתנו על ידי משה הם הברית הישנה, שהתבטלה אחרי [[צליבת ישו|הצליבה]]. לעמדת הנצרות הקתולית, וכן האורתודוקסית, נוצרי חייב במצוות בני נוח, בדומה לעמדה היהודית. התורה כלולה בכתבי הקודש הנוצריים. סיפורי החלק הראשון של בראשית, וסיפור יציאת מצרים הם מן המשפיעים על התאולוגיה הנוצרית. יציאת מצרים היא ארכיטיפ לסיפור הגאולה והשחרור שנחשב למקדים לסיפור הגאולה בידיו של ישו.
 
באסלאם, לפי ה[[קוראן]] וה[[חדית']], התורה היא הספר הראשון שניתן לאדם בהתגלות, וכלל את מצוותיו של האל, אך הטקסט המקורי שניתן נתעוות עם השנים בידי היהודים.
 
==חוקי התורה==
ההנחה שמחבר או מחברי התנ"ך נעזרו במקורות קדומים יותר, נתקלה בהתנגדות דתית עקבית, אך ב-[[1943]] התיר ה[[אפיפיור]] [[פיוס ה-12]] למפרשים להיעזר במחקר החדשני כדי "לקבוע את האופי המיוחד והנסיבות שבהם פעל המחבר הקדוש, את התקופה בה חי, את המקורות הכתובים או אלה שנמסרו לו בעל פה ואת צורות הביטוי שבהן השתמש". בשנים האחרונות, כותב ה[[חוקר]] [[ריצ'רד אליוט פרידמן]] בספרו "מי כתב את התנ"ך?": "קשה למצוא חוקר מקרא שיטען כי ספרי התורה נכתבו בידי משה, או בידי מחבר יחיד כלשהו." <!-- נא לציין מראה-מקום מדויק כולל מהדורה ועמוד -->
 
=== תורת התעודות ===
[[קובץ:Modern document hypothesis.svg|שמאל|ממוזער|200px|השערת התעודות]]
[[קובץ:Documentary Hypothesis Sources Distribution English.png|שמאל|ממוזער|230px|אנליזה של ספרי המקרא לפי ארבעת המקורות]]
{{הפניה לערך מורחב|ביקורת המקרא}}
בנוסף לאיחור חיבור התורה, ייחסו לה חוקרים סיפורים כפולים, שבהם פרטים סותרים לכאורה: שני סיפורי [[בריאת העולם (יהדות)|בריאה]], וסיפורים שנראו כאילו הוטלאו משתי עלילות שונות או יותר, כמו סיפור המבול וסיפור [[קורח]] ועדתו. פרידמן מאמץ בספרו את התאוריה המחקרית המאתרת בחומש ארבעה מקורות שונים (תורת התעודות), שנערכו בתקופה מאוחרת יחסית לספר אחד. שניים מהמקורות חוברו, לדעתו, בתקופת הפילוג בין ממלכת ישראל ויהודה, וכל אחד מהם מספר את ההיסטוריה מנקודת מבטו של הציבור שבתוכו ישב המחבר. כך למשל, בסיפור שנטען שמקורו ביהודה אין כמעט התייחסות לתפקידו המרכזי של [[יהושע בן נון]] בסיפור שנטען כי מקורו ב[[ממלכת ישראל]]. וההסבר: יהושע הוא גיבור צפוני - הוא מזוהה כבן שבט אפרים, ולפי חלק אחד סיפורו (יהושע פרק כד) הוא נותן לעם "חוק ומשפט" ב[[שכם]] - ומכאן שהוא נותן התורה, לא משה.
 
ריבוי הסתירות והכפילויות לכאורה הקיימות בין ספרי החומש, הבדלי הניסוח והסגנון, ואף הבדלי השקפה לכאורה הובילו את החוקרים למסקנה שלא ייתכן שהספרים חוברו על ידי אותו מחבר. הם העלו מספר תאוריות כיצד התהווה חיבור התורה, על ידי ארבעה מקורות ראשיים (המקור הכהני P, היהווסיטי J, האלוהימי E והדברימי D), או בהתפתחות ממסורות שבעל פה. לפי מבקרי המקרא, זמן העריכה של ספר דברים מיוחס ל[[יאשיהו#הרפורמה הדתית|מהפכה של יאשיהו]] (שלהי [[המאה ה-7 לפנה"ס]]), ושאר הספרים מיוחסים חלקם קודם לכן וחלקם לאחר מכן כשקיימת אסכולות שונות לכאן ולכאן. כיום מקובלת אצל מרבית החוקרים ההשקפה לפיה הועלו מרבית הטקסטים על הכתב מאותם ארבעה מקורות עיקריים, בתקופות שבין סוף ממלכת ישראל לתחילת [[תקופת בית שני]], במאות השמינית עד הרביעית לפנה"ס. השקפה זו נקראת בפי החוקרים [[תורת התעודות]].
 
====התנגדויות לתורת התעודות====
כנגד תורת התעודות הועלו סייגים וטענות רבים, שלא הצליחו לשנות את הדעה המקובלת במחקר על קיומן של התעודות. ראשית נטען כי מעולם לא נמצא אף לא אחד מאותם ארבע מקורות וקיומם הוא השערה בלבד; שנית, תורת התעודות היא חסרת עקביות במקומות מסוימים; ולבסוף, מספר הבעיות שהיא יוצרת גדול לפעמים מאלו שהיא באה לפתור וכן העובדה שפעמים וישנן סתירות כה בולטות (כגון בהבדל בין נוסח [[עשרת הדיברות]] בספר [[שמות]] לבין הנוסח המצוי בספר [[דברים]]) עד שקשה מאוד להניח שהעורך (redactor) הסופי היה מאפשר להם להישאר בנוסח הערוך{{הערה|1=טענות נוספות אפשר למצוא בספרו של [[משה דוד קאסוטו]] "תורת התעודות" שמסביר את פשר כפילות הסיפורים באופי המספר הכנעני הכופל את דבריו, בספרו של [[משה צבי סגל]] "מסורת וביקורת" וכן בספרו של [[יחזקאל קויפמן]] "תולדות האמונה הישראלית" בו מתפלא קויפמן על כך שהחוקרים כמעט ולא מתייחסים לטיעונים הקיימים כנגד השקפה זו}}. עם זאת, על אף המחלוקות בעניין התעודות, דעת רוב ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] וה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] שהתורה לא נכתבה בידי [[משה]] ושקדמו לה מקורות שונים{{הערה|1=ראו למשל דבריו של קאסוטו בפירושו לספר שמות}}, שמעולם לא נמצאו גם הם, ולפי דעתם אין ביסוס ראייתי לאמונה הדתית בתורה בכלל ובכתיבתה בידי משה בפרט.
 
גישה ייחודית לשילוב תזת ביקורת המקרא והאמונה הדתית הציג הרב [[מרדכי ברויאר]]. לגישתו, לה קרא "תורת הבחינות", תורת משה אכן ניתנה מהשמים, אך הוכתבה באופן כזה שתכלול איפיונים שונים ואף מנוגדים וסותרים. כך נראה לאדם המתבונן מבחוץ כאילו אנשים שונים עסקו בכתיבת התורה, ולכל אחד מהם היה סגנון אחר ותפיסה אחרת, אבל באמת אלוהים שיצר את התורה, עשאה באופן הזה, וכך הכתיב אותה למשה. ביחס לספרי הנביאים והכתובים, לא התנגד הרב ברויאר לאימוץ [[השערת התעודות]] כפשוטה. במאמרו "[http://web.archive.org/20090529032503/www.herzog.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=638 תורת התעודות של השאגת אריה] {{קישור שבור|4 באוגוסט 2017}} " אף כתב שהיו גם [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשני תלמוד]] מוקדמים שראו ספרים מסוימים בתנ"ך כליקוטי מקורות אחרים.
 
==חלוקת התורה==
10,020

עריכות