סורת א-תין – הבדלי גרסאות

'''סורת א-תין''' ([[ערבית]]: <big>'''التين'''</big>), או סורת התאנים, היא [[סורה]] מספר 95 ב[[הקוראן|קוראן]]. סורה קצרה זו מונה שמונה פסוקים ([[איה (פסוק)|אַיאַת]]), ולפי האמונה ה[[אסלאם|מוסלמית]] היא הורדה ל[[מוחמד]] באמצעות המלאך [[גבריאל#באסלאם|גִ'בְּריל]] (<big>جبريل</big>) ב[[מכה]]. לפי ספרו של [[אבּן אלצ'ריס|אבּן אלצֻ'רַיְס]], פַצָ'אאִ'יל אלקֻראן (מ[[המאה ה-10]]), המיוחס לפרשן הקוראן [[עטאא' אלח'ראסאני|עַטָאא' אלחֻ'ראסאני]] (בן [[המאה ה-8]]), הורדה סורה זו אחרי [[סורת אל-ברוג']] ולפני [[סורת אל-קריש]].{{הערה|1=מובא אצל [[אורי רובין]], "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", '''הקוראן''', תרגם מערבית [[אורי רובין]], אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552. כל הציטוטים להלן הם מתרגום זה.}}

 

לסורה שלושה חלקים. בשלושת הפסוקים הראשונים מובאת שבועה ב"בתאנים ובזיתים, ובהר סיני, ובחבל ארץ זה הבטוח!"{{הערה|{{קוראן|95|1|3}}}} רובין מציין כי "בתאנים ובזיתים" עשוי לסמל צמד מקומות קדושים, כגון [[מכה]] ו[[ירושלים]], וכי חבל הארץ הבטוח הוא מכה, בה אסור לשפוך דם.{{הערה|1=רובין, '''שם''', הערות 1,2 בעמוד 526.}} [[מוחמד אסד]] מפרש את התאנים והזיתים כעצים המסמלים את האזורים בהם הם נפוצים: במזרח [[הים התיכון]] ובמיוחד ב[[ארץ ישראל]] וב[[סוריה]], ועל כן הכוונה היא לאזור בו פעל ה[[נביא]] ה[[יהודים|יהודי]] האחרון - [[ישו]]. בהתאמה, הר סיני מסמל את [[משה]] וחבל הארץ הבטוח, הוא מכה - את מוחמד. כך השבועה מביעה ביטחון בשלושת גילגולי הדת ה[[מונותאיזם|מונותאיסטית]]: ה[[יהדות]], ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]].

 

 

חלקה השלישי(פס' 7–8) של הסורה פונה אל המכחישים את [[יום הדין]] ואת שבחו של [[אללה]] בו, ולועג להם בהבעת תמיהה רטורית על כך שגם ה[[שופט]]ים נשפטים בידי אלוהים.