|
===מהלך הקרב===
הקרב נפתח בעימות בין הקשתים של הצדדים היריבים. הקשתים הגנואזים ששכרו הצרפתים, שהיו מצוידים ב[[קשת מוצלבת]], התקדמו עד למרחק 200-150 מטר מהעמדות הקדמיות הקדמיות, במטרה להסב אבדות לקשתים האנגליים שנצבו מולם, לגרום לפרצות בשורותיהם, ובכך להכשיר את הקרקע להסתערות הפרשים הכבדים. לרוע מזלם של הקשתים הגנואזים, הם השאירו את מגניהם הגדולים, שנועדו להגן עליהם בפרק הזמן הארוך יחסית שנדרש להם כדי לדרוך מחדש את נשקם, בשיירת האספקה, שעדיין הייתה רחוקה משדה הקרב. בנוסף לכך, גשם חזק שירד בראשית הקרב הרטיב את ה[[מיתרחוט|מיתרים]] של הקשתות שלהם, ופגע קשות ביעילותם. הקשתים האנגלים, לעומתם, יכלו להסיר את מיתרי הקשתות כשהחל הגשם ולכסות אותם, וכך שמרו אותם יבשים. הקשתים האנגליים היו חמושים ב[[קשת ארוכה|קשת האנגלית הארוכה]], שכושר החדירה של החיצים שנורו ממנה לא השתווה אמנם לזה של החיצים שנורו מקשת מוצלבת, אך קצב הירי שלה היה גבוה פי עשרה ויותר. הגשם, שפגע בטווח הירי היעיל של הקשתות המוצלבות, גרם לכך שמטח החיצים הראשון שירו הקשתים הגנואזים כמעט לא גרם לאבדות בקרב הקשתים האנגליים, בעוד שהאחרונים המטירו מטחי חיצים רבים ומדויקים על הקשתים הגנואזים חסרי המגן (עקב העדר המגינים), וגרמו להם אבדות כבדות. תוך זמן קצר נשברו שכירי החרב הגנואזים ופתחו במנוסה מבוהלת, כדי לצאת מטווח הירי של הקשתותהקשתים האנגליותהאנגלים.
רוזןהאצילים אלנסוןהצרפתיים, זעםשבזו עלמלכתחילה הנסיגהלשכירי של הקשתיםהחרב הגנואזים, והורהראו לפרשיובמנוסתם לשעוטמשדה קדימההקרב בגידה, דרךפרי שורותקשר הקשתיםעם תוךהאנגלים. כדימפקד שהואכוח מורההחלוץ לחייליוהצרפתי, לדרוסשרל אתהשני רוזן אלנסון, זעם כל כך על התנהגותם, עד שהורה לפרשים הכבדים שבפיקודו הקשתיםלהשמיד הנסוגיםאותם. הפרשים שניצבוהצרפתיים השורותהסתערו האחוריותקדימה, שמעותוך שהם דורסים וטובחים בדרכם את זעקותהמון הקשתיםשכירי הגנואזיםהחרב הנדרסיםהנמלטים וחשבו(שנלכדו שמדוברבין באנגליםהצבאות שנטבחיםהיריבים, עלונהרגו ברובם), ולאחר מכן המשיכו להסתער ידיבמעלה הצרפתיםהרכס והצרטפולעבר מיוזמתםהחזית להתקפההאנגלית. כתוצאה מכך התקפה לא מתאומת של גוף פרשים גדול שעטה לעבר העמדות האנגליות. מטר החצים בלם את מרביתם, אך חלק הצליחו להגיע לשורות האנגליות. שם פגשו את האבירים האנגלים שנלחמו לצד הקשתים ואלה הצליחו להניס את הפרשים הצרפתים שהצליחו לשרוד את מטחי החצים של הקשתים האנגלים.
הצרפתים תקפו שוב ושוב. גלי הפרשים הצרפתים התנפצו בזה אחרי זה על העמדות האנגליות, מרביתם נפגעו מהחצים האנגלים ולא הגיע בכלל לעמדות האנגליות. ההתקפה האחרונה, ה-15 במספר של הפרשים הצרפתים נערכה בחשכה גמורה. בסוף היום המלך הצרפתי הצליח לאסוף רק 60 אבירים ורצה לתקוף עם קומץ זה את האנגלים, אך בסוף חזר בו ונסוג עם שארית צבאו. האנגלים שלא יכלו לדעת את גודל ניצחונם, נשארו בעלי השדה.
|
