רחל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2.53.35.232 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוני קרלי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=רחל, אשת יעקב ב[[תנ"ך]]|אחר=משוררת העברית רחל בלובשטיין|ראו=[[רחל המשוררת]]. לפירושים נוספים, ראו [[רחל (פירושונים)]]}}
[[קובץ:022.Jacob_Tends_Laban's_Flocks_and_Meets_Rachel.jpg|שמאל|ממוזער|230px|{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|כט|י}}}}יעקב פוגש ברחל, ציור מעשה ידי [[גוסטב דורה]].]]
'''רָחֵלרָחֵלי''', [[דמות מקראית]], היא אחת מ[[ארבע האמהות]] של [[עם ישראל]]. [[נישואים|רעייתו]] העיקרית והאהובה של [[יעקב]] ו[[אמא|אם]] [[יוסף]] ו[[בנימין]]. סיפורה מופיע ב[[תורה]] בספר [[בראשית]], פרקים {{תנ"ך|בראשית|כט|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|בראשית|לה|קצר=כן|ללא=ספר}}.
 
== חייה של רחל ==
[[קובץ:TOMB-GATE.JPG|שמאל|ממוזער|260px|שערי קבר רחל העות'מאניים (נובמבר 2005)]]
רחלרחלי הייתה [[רועה צאן|רועת צאן]], בבית אביה [[לבן הארמי|לבן]], בפדן [[ארם]]. היא מתוארת במקרא כ"יפת תואר ויפת מראה". היא פגשה ליד ה[[באר מים|באר]] את [[יעקב אבינו|יעקב]], שנס על נפשו ל[[ארם]] בעצת אמו [[רבקה]], לאחר הריב עם אחיו [[עשיו]], כאשר שאל את הרועים, האם הם מכירים את לבן דודו. המקרא מספר שיעקב עזר להשקות את צאנה של רחל, לאחר שהצליח בכח על-אנושי להזיז אבן כבדה מפי הבאר, ונשק לה. לאחר חודש שהייה בבית לבן, ביקש יעקב לשאת את רחל לאישה. מאחר שלא היה לו [[מוהר]] הציע יעקב לעבוד בעבור רחל ברעיית צאנו של לבן, למשך 7 שנים.
 
ב[[יום הכלולות]], טמן לבן פח ליעקב והשיא לו במרמה את [[לאה]] אחותה הבכורה של רחל. ה[[תלמוד]]{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת מגילה]], דף יג עמ' ב' ועוד}} מספר שרחל, מתוך הקרבה עצומה, שיתפה פעולה עם אביה ואחותה ומסרה לה את ה"סימנים" אותם נתן לה יעקב כדי לזהותה בוודאות. [[יעקב]] נדרש לעבוד 7 שנים נוספות לאחר שנשא לאישה את [[אהבה|אהבת]] חייו, רחל. המקרא מספר במפורש כי יעקב אהב את רחל אהבה מיוחדת משאר נשותיו, אך לאה אחותה זו זכתה בבנים רבים, בעוד רחל הייתה [[עקרות|עקרה]]. היותה עקרה גרם לרחל צער רב וקנאה באחותה במספר השבטים שזכתה ללדת .
 
רחלרחלי נתנה ליעקב את [[עבד|שפחתה]] [[בלהה]] כ[[פילגש]], כדי שיהיה לה נצר מיעקב. השמות שנתנה רחל לילדי בלהה, [[דן (דמות מקראית)|דן]] ו[[נפתלי]], מבטאים את שמחתה, את כמיהתה לילד משלה, ואת המתח עם אחותה. לאחר שנות [[עקרות]], שגרמו לרחל ב[[יאוש]]ה לאיים {{הדגשה|הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי|{{תנ"ך|בראשית|ל|א|קצר=כן}}}}, ילדה לבסוף רחל [[בן]] וקראה לו [[יוסף]], [[שם פרטי|שם]] המציין את [[כבוד]]ה שהוּשב ואת הציפייה לבן נוסף: {{הדגשה|וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי.וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר: יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר|{{תנ"ך|בראשית|ל|כג|כד|קצר=כן}}}}.
 
לאחר עשרים שנות שהות ב[[חרן]], מחליט יעקב לשוב ל[[ארץ כנען]]. המשפחה יוצאת בהיחבא, באישון לילה, כדי להימנע ממפגש עם לבן, אולם רחל החליטה לגנוב את ה[[תרפים]] (על פי אחד הפירושים – [[פסל (יצירה)|פסל]] ששימש ל[[ניבוי העתיד]]; על פי פירוש אחר, פסלים ה[[סמל|מסמלים]] את אבות המשפחה) של לבן אביה. ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שב[[חוק|דין]] ה[[חורים|חורי]] העתיק, העברת התרפים מהחם לחתנו, משמעותה הייתה גם העברת זכויות מסוימות. לבן רדף אחרי משפחת יעקב ב[[כעס|חמת זעם]], האשים את יעקב ב[[גניבה]] ותבע לבצע חיפוש בכלי משפחתו, אולם רחל גילתה תושייה ועזות מצח כאשר התיישבה בערמומיות על התרפים והתנצלה בפני לבן שהיא אינה יכולה לקום בגלל [[אורח נשים]]. יעקב, שכלל לא ידע את מעשיה של רחל, השמיע [[קללה]] מאגית: {{הדגשה|עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה|{{תנ"ך|בראשית|לא|לב|קצר=כן}}}}. [[פרשני המקרא|המפרשים]] מסבירים שזו אחת הסיבות לכך שרחל מתה בדמי ימיה ובפרק זמן קצר לאחר הקללה.