דילול שרירים – הבדלי גרסאות

קבוצת חוקרים אירופאים בשם "EWGSOP"{{כ}},{{הערה|EWGSOP{{כ}} הם ראשי התיבות של "The European Working Group on Sarcopenia in Older People"}}, שבדקו את התופעה אצל [[קשיש]]ים, פיתחו הגדרה קלינית שימושית לדלדול שרירים ו[[אבחנה]] כללית הקשורה לגיל.{{הערה|http://ageing.oxfordjournals.org/content/39/4/412.full Sarcopenia: European consensus on definition and diagnosis Report of the European Working Group on Sarcopenia in Older People}} לאבחנת דלדול שרירים EWGSOP הבחינו בנוכחות ירידה [[מסה|במסת]] [[שריר שלד|שריר השלד]] וגם ירידה ב[[טונוס|רמת התפקוד]] שלו (כוח וביצועים). המדד העיקרי ל[[טונוס|חוזקתלחוזקת השריר]] הוא המסה שלו, והיא זו שמספקת לשריר את היכולת לבצע את הפעילויות שלו כגון [[עמידה]], [[הליכה]], [[נשימה]] ועוד.

[[שריר שלד|שריר השלד]] תומך בגוף ונותן לו האפשריות לנוע במרחב, שאיפת [[חמצן]], [[מטבוליזם|תהליכים מטבוליים]], ויסות [[אנרגיה]] ובנוסף הוא המאגר העיקרי ל[[חלבונים]] בגוף. מערכת הגוף שלנו מכינה את עצמה למצבים חריגים ולכן תמיד יש לנו כמות עודפת, כך היא [[מערכת השרירים]]: מה[[ילדות]] עד גיל יותר מבוגר יש לנו כמות עודפת של שריר שתומכת בגוף בהיותו חשוף ל[[לחץ]] ומאפשרת את המשך תיפקודותפקודו. תהליך הירידה במסת השריר הוא תהליך טבעי, אבל ירידה משמעותית בזמן קצר נחשבת לירידה [[פתולוגי]]ת. לירידה מסוג זה סיכון מוגבר עקב חוסר [[פעילות גופנית]], [[שכיבה]] ממושכת עקב [[ניתוח]]ים או מחלות (למשל [[דלקת ריאות]] שגורמת גם לחוסר פעילות). לתופעה זאת קוראים "סרקופניה". [[שכיחות]] סרקופניה היא 30% בקרב אנשים מעל גיל 60. המשמעות היא ש[[טונוס|פעילות השריר]] מופרעת באופן קשה וקיימת חולשה, עייפות, חוסר יכולת לנוע, ירידת תפקוד וירידת סבילות ל[[טמפרטורה|חום]] ולקור. גם התהליכים [[מטבוליזם|המטבוליים]] כמו פירוק [[סוכר]] וספיגת [[חומרי מזון|נוטריאנטים]] מופרעים, ועלולה להופיע [[אינסולין|תנגודת לאינסולין]] (Insulin Resistance), שתורמת לפגיעה ב[[לב]] וב[[כלי הדם]] והופעת סוכרת בהמשך. הסרקופניה היא אחד המרכיבים העיקריים ב[[תסמונת התשישות]] (pathosis), תסמונת [[גריאטריה|גריאטריות]] שגוררת ירידה תפקודי, [[תחלואה]] ואף תמותה.

לסרקופניה יש סיבות רבות, הכוללות שינויים ביולוגיים, כמו איבוד [[תא עצב|נוירונים מוטוריים]], ירידה ברמת [[הורמונים אנבוליים]], [[ניוון (רפואה)|אטרופיה]] של חוסר שימוש (Disuse) משנית לירידת פעילות, לעיתים [[תת-תזונה]] של [[חלבון]] ואנרגיה, מחלות כמו [[אי ספיקת לב]], מחלת [[ריאות]] כרונית, [[דלקת מפרקים]] כרונית, יתר פעילות של [[בלוטת המגן]], [[מחלת פרקינסון|פרקינסון]], [[זיהום (רפואה)|זיהום]] כרוני או [[דלקת]] כרונית.

אבחן דלדול שרירים נעשה במספר שיטות: צילומי הדמיה שונים כגון [[צילום רנטגן]] ו [[CT]] מתבצעים בעיקר לאמצע [[ירך|הירך]]. צילום שנועד לקבוע [[בדיקת צפיפות עצם|צפיפות עצם]] בשם (DEXA (Dual Energy X ray Absorptiometry עוזר בבדיקת ה[[מסה]] של [[שריר|השריר]] ללא ה[[שומן]] מסביב (מסה חופשית משומן) וע"י השוואה עם הממדים המקובלים ניתן לקבוע אם קיים דלדול או לא. בנוסף, בעזרת [[CT|צילומי CT]] של [[ירך|אמצע הירך]] אצל קשישים ניתן להעריך את תפקוד השריר ותנועתו. בגישה אחרת, פחות פופולרית בשגרה, נבדק ריכוז חומרים מסוימים ב[[דם|בדם]] או ב[[שתן]]: למשל בדיקה של [[קריאטינין]] באיסוף שתן במשך 24 שעות ( [[קריאטינין]] הוא חומר שנוצר מפירוק חלבונים בשריר ומסולק דרך [[הכליות]] לכן ריכוזו בשתן מייצג בצורה די נאמנה את מסת השריר בתנאי שתפקוד הכליה תקין ). ניתן לאבחן גם לפי רמת ה[[אשלגן]] בגוף כי היא מייצגת למעשה את מסת השריר.

*'''[[מנגנון נוירוגני]]''': עם הגיל יש שינויים ב[[מערכת העצבים|מערכת העצבית]], מספר ה[[נוירון|נוירונים]] [[יחידה מוטורית|ויחידות המוטוריות]] נחלשות ומספרם קטן, כל הזמן יש שינויים ב[[עצבוב]] וארגון מחדש של היחידה המוטורית, [[דנרבציה וראינרבציה]]. בנוסף יש העדפה לייצר [[סיבים איטיים]] ובמקביל מספר ה[[יחידות המהירות]] קטן עם ירידה במספר ה[[נוירון|נוירונים]]הנוירונים המוטורים שמעצבבים את ה[[שריר]]. כל זה ביחד עלול לפגוע באיזון שהיה ולגרום לחוסר תפקוד וירידה משמעותית במסת השריר.

*'''שינויים בסוג הסיבים''': מדידת [[היקף]] השריר בצורה פשוטה אינה מספקת מספיק נתונים כדי לקבוע אם אדם סובל מדלדול שרירים או לא. ניוון שרירים או דלדול שרירים מסומן גם על ידי ירידה בהיקף של סוגים שונים של [[שריר|סיבי שריר]]. [[שריר שלד|שריר השלד]] מורכב מסוגים שונים של סיבים המתאפיינים בביטוי מגוון גדול של סיבי [[מיוזין]]. בשריר השלד יש [[סיבים מסוג ראשון|סיבים מסוג ראשון (Type I)]] [[סיבים מסוג שני |וסיבים מסוג שני (Type II),]] במהלך דלדול השרירים יש ירידה משמעותית בהיקף הסיבים מהסוג 2 עם לא מעט ירידה בהיקף הסיבים מהסוג 1, במקביל יש גם מעבר או המרה של סיבים מסוג 2 לסיבים מסוג 1.{{הערה|שם=לקריאה נוספת|http://jap.physiology.org/content/95/4/1717.full}}

*'''אובדן בתפקוד [[:en:Myosatellite cell|תאי הלווין]]''': [[:en:Myosatellite cell|תאי לווין]] (Satellite cells) הם תאים חד [[גרעין התא|גרעיניים]] קטנים שמתמינים ל[[סיבי השריר]]. תאי לווין הם מופעלים בדרך כלל בעת [[פציעה]] או [[פעילות גופנית]]. התאים האלה יכולים לגלוש פנימה אל תוך [[שריר שלד|סיבי שריר השלד]] ומסייעים לשמור על תפקודם. יש תאוריה מניחה שדלדול שרירים נגרם בחלקו עקב כשל בהפעלת תא לווין, לכן, היכולת לתקן שרירים פגועים או להגיב ל[[אותות תזונתיים]] או [[אותות עצביים|עצביים]] היא פגומה.{{הערה|שם=pubmed|1=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18299960}}

*'''אובדן של [[אנאבוליזם|אותות אנבוליים]]''': אובדן [[שריר]] בצורה קיצונית הוא לעיתים קרובות תוצאה של שני גורמים, הגורם הראשון הוא ירידה במיספר האותות האנבוליים. האותות האנאבוליים אומרים לגוף להתחיל לייצר [[אבני בניין]] קטנות ומאוד חיוניות לגוף האדם כגון [[חלבונים]] ו[[סוכרים]]. תהליך זה מווסת על ידי [[המערכת האינדוקרינית]] שמספקת [[הורמונים]] [[אנאבוליזם|אנאבוליים]] ובמקביל [[הורמונם קטבוליים]] (לתהליך הפוך לאנאבוליזם). לדוגמה, [[סטרואידים]] [[אנאבוליזם|אנאבוליים]] מעוררים [[סינתזת חלבון]] וגדילת שריר ובמקביל יש קידום של אותות קטבוליים ופירוק מולקולות בגוף, כגון יתר הפרשת [[ציטוקינים]] פרו דלקתיים.{{הערה|שם=pubmed}}

*'''[[פעילות גופנית]]''': [[פעילות גופנית]] נחשב לעניין בעל משמעות מאוד גבוהה בטיפול דלדול שרירים, יש הוכחות שמראות את ההשפעה של ה[[התעמלות]] על המסה של השריר והתפקוד שלו. תרגיל פשוט עשוי לתרום ל[[סינתזת חלבונים]], לחזק את השריר ולהגדיל את המסה שלו. בנוסף יש עוד הוכחות לגבי התעמלות בגילאים יותר גבוהים (אצל קשישים) שגם שם יש תרימה משמעותית ל[[פעילות גופנית|פעילותלפעילות הגופנית]] לטווח הארוך.{{הערה|שם=Resistance exercise acutely increases MHC and mixed muscle protein synthesis rates in 78-84 and 23-32 yr olds.|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10751194}}{{הערה|שם=Exercise, aging, and muscle protein metabolism.|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14570859}}

*'''[[טיפול תרופתי]]''': נכון לעכשיו, אין סוכנים שאושרו לטיפול בסרקופניה אבל יש [[טיפול תרופתי|טיפולים תרופתיים]] שיכולים לעזור לחולים ולשפר להם את מצבם הבריאותי. אסטרטגיות טיפוליות אפשריות כוללות שימוש ב[[טסטוסטרון]] או ב[[סטרואידים אנבוליים]], הבעיה היא ששימוש ארוך טווח ב[[טסטוסטרון]]בטסטוסטרון או ב[[סטרואידים אנבוליים]] יש לו השלכות כמו [[תסמיני [[ערמונית]]]] אצל [[גברים|הגברים]] ולגבי [[נשים|הנשים]] הוא לא מזיק אבל עדיין יש חששות. תוצאות ניסוי אחרון שנעשה על שימוש [[טסטוסטרון|בטסטסטרון]] הראו שהשימוש הממושך עלול לגרום ל[[אירועי לב]] ו[[אירועי כלי דם|כלי דם]] שליליים, יש ראיות לכך שחלופת [[טסטוסטרון]] בגברים [[היפוגונדאליים]] משפרת איכות חיים, LOQ (Quality of Life), מעלה [[חשק מיני]], מחזקת [[שרירים]], משפרת מצב [[עצם]] ומשפרת [[קוגניטיבי|מצב קוגניטיבי]]. נשאלת השאלה אם יכול [[טסטוסטרון]] להשפיע גם בנשים. תרופות אחרות שאושרו הוכח שגם להן יש השפעה אבל הסיכוי להן הוא קלוש ולא כל כך משמעותי כמו שאר התרופות שהשתמשו בהם. טיפולים חדשים בפיתוח קליני יש להם הבטחה גדולה בתחום זה, כולל [[מאפננים סלקטיביים]] [[לקולטן אנדרוגן|לקולטן האנדרוגן]] (SARMs), כפי שמעיד מחקר שנעשה לאחרונה. SARMs Nonsteriodal הם בעלי עניין מיוחד, הם מפגינים טיפולים חדשים בפיתוח קליני לקיים הבטחה גדולה בתחום זה, כולל מאפננים סלקטיביים [[קולטן]] האנדרוגן (SARMs). SARMs Nonsteriodal הם בעלי עניין מיוחד, בהתחשב הם מפגינים סיליקטיביות משמעותית בין ההשפעות אנבוליים של טסטוסטרון על שריר, אבל כנראה עם לא מעט אפקטים אנדרוגנית כגון גירוי [[ערמונית]] אצל גברים או [[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]] בנשים.{{הערה|Emerging drugs for sarcopenia: age-related muscle wasting}}

*'''[[דיאטה]], [[תזונה]] ו[[פעילות גופנית]]''': הערכה תזונתית אצל החולה יכולה להעיד על מצב של [[תת תזונה]] או אפילו אם יש סיכוי למצב של [[תת תזונה]], בנוסף לכך יכולים להיעזר בהערכה תזונתית כדי לקבוע אם הדיאטה מצליחה לשמור על [[מסת הגוף]] ואין מצב של ירידה במסת השריר. הגוף נחוץ להמון [[מרכבים תזונתיים]] ([[ויטמינים]], [[חלבונים]], [[סוכר]], [[נויטרנטים]] ועוד), רוב המרכיבים הללו מסופקים מהמזון שאנחנו אוכלים. לכן דיאטה נכונה יכולה לספק את הגוף במה שנחוץ לו ולא להגיע למצב של [[הריסת שירי]] כדי לקבל [[חלבון]] למשל. בנוסף לכך יש גם השפעה מאוד משמעותית ל[[פעילות גופנית|פעילותלפעילות הגופנית]], מחקרים רבים מדברים בשבח [[אימון התנגודת]] בקרב זקנים תשושים עם סרקופניה משמעותית ועם כמה היא עוזרת בהחלמתם.

* ''' [[:en:Whole body vibration|WBV - Whole Body Vibration]]''': פותחה שיטה שהיא יחסית חדשה ולא פופולרית של הרעדת גוף כללית, [[:en:Whole body vibration|WBV ) Whole Body Vibration),]] כמחזקת שריר. הוכח מחקרית שהשיטה הזו מחזקת את השריר ועוזרת בהחלמה. "בשיטה זו עומדים על פלטפורמה שיוצרת [[הרעדה אנכית]] סינוסואידיאלית בתדירות של 2.5 עד 40 הרץ, עם אמפליטודות של 10.5-2 מ"מ המועברות לגוף כדי לגרות את [[קולטני חישה|קולטני החישה]] של השריר. ההרעדה אמורה לשפעל [[יחידה מוטורית|יחידות מוטוריות]] שמשפיעות על הסיבים ה-[[:en:Skeletal striated muscle|Fast Twitch]], אלה שיש להם תפקיד [[טונוס|בכוח]] וב[[סיבולת]]. ההרעדה, כנראה, אינה רצויה לסובלים [[מאוסטאופורוזיס]] ומבעיות [[מפרקים]] קשות. הפעלה אחת נמשכת כ-30 דקות, ובמחקרים מדברים על 3 פעמים בשבוע במשך מספר חודשים. מחקר, שבדק הרעדת גוף כללית לעומת [[תרגול תנגודת]], הראה שהרעדה טובה מאוד בנשים זקנות. מחקר אחר הראה, שלהרעדת גוף כללית פוטנציאל למנוע או אף לתקן איבוד מסת שריר בגברים מעל 60.{{הערה|1=השיטה הזו מצוטטת ממאמר בלינק הזה, 1=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=918&sheetid=71}} "{{הערה|1=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=918&sheetid=71}}

'''[[פיזיותרפיה]] לניוון שרירים''':

היסודות של [[הידרותרפיה|ההידרותרפיה]] הן פחות או יותר דומות ליסודות [[פיזיותרפיה|הפיזיותרפיה]] אבל פה יש שימוש ב[[בריכה]] שתורמת למהלך השיקום. לבריכה הזו יש תנאים מיוחדים, כמו למשל [[טמפרטורה]] קצת גבוהה שנעה בין 32-3632–36 מעלות והמטרה היא להרפות, לשחרר ולהרגיע את השריר. גם גובה הבריכה פה הוא אחיד, אין אזורים יותר עמוקים מהאזורים האחרים כמו בבריכה רגילה, והמטרה מאחורי העומק האחיד היא לאפשר נגישות יותר קלה למטפל כדי לספק לו טיפול איכותי. המטרה מאחורי ההרפיה של השרירים והשחרור הוא מחד גיסא, לחזק שרירים אחרים בגוף כמו למשל [[שרירי נשימה|שרירי הנשימה]] שהם מאוד חשובים, ומאידך, להוריד ההסתברות ל[[השמנת יתר]] בגלל [[חוסר תנועתיות]].

[[ישראל|במדינת ישראל]] החולים שסובלים מניוון שרירם זכאים לטיפולים אלה ([[פיזיותרפיה]] ו[[הידרותרפיה]]) כמובן בהשתתפות [[קופות חולים|קופות החולים]], [[מחלה כרונית|חולים כרוניים]] מעל גיל 18 ההשתתפות היא 12 מפגשים בשנה, לעומת זאות אצל [[מחלה אקוטית|חולים אקוטיים]] ההשתתפות היא 25 מפגשי טיפול בשנה. חובתה של הקופה היא לעבוד עם מכונים מקצועיים ובריכות שיקומיות ל[[פיזיותרפיה]]לפיזיותרפיה [[הידרותרפיה|ולהידרותרפיה]] בצורה מאושרת ולספק למטופל את שני הטיפולים. בנוסף חשוב לצרף את חוות דעתו של הרופא המטפל, לציין מידע על מצבו של המטופל, מה הוא צריך לעבור וכדומה.

[[קובץ:Sarcopenia day by omar ghanaiem.jpg|300px|ממוזער|יום דלדול השרירים]]

יום דלדול השרירים (Sarcopenia Day) נקרא בשם הזה שנת [[1980]], כדי לעזור במימון מחקר וטיפול במחלה מ[[הקונגרס של ארצות הברית]]. סרקופניה מתאר את השחיקה ההדרגתית של השרירים והיחלשותו של גוף האדם בצורה עצומה עד להגיע למצב של [[חוסר תפקוד]] ובעיה בבצוע פעילות יום יומית (ADL-Activites of Daily Living). עם זאת, למרות העובדה שכל אחד מהאנשים בעולם הולך לחוות דלדול שרירים עדיין אין ידע והבנה מלאה למחלה הזו ולהשלכותיו, סרקופניה אינו ידוע באופן נרחב מחוץ ל[[חוגים רפואיים]] מקצועיים. לכן, כדי לגשר את הפער הזה ולספק לקהל את הידע הנחוץ לסרקופניה והמודעות הנכונה לגביו, הציעו אנשים בודדים להקים יום מיוחד ולקרוא לו (Sarcopenia Day), היום הזה הוא [[עולמי|גלובלי]] והמטרה מאחוריו היא לעזור לאנשים להבין טוב יותר את ההשפעה המתישה של סרקופניה ואיך הם יכולים לעכב את הופעת המחלה ולשמור על כוחנו והיכולת לפעול באמצעות [[פעילות גופנית]] ו[[תזונה]] נכונה.